עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
העיניים שלנו הן פלא של מבנה ותיפקוד: שלוש שכבות של תאי עצב ברשתית מקבלות ומעבדות עושר עצום של גירויים חזותיים. השכבה השלישית היא שכבת ה"פלט", שבה מחולק המידע החזותי לנתיבים שונים: תאי עצב מתמחים של הרשתית מקודדים את המידע לגבי צבע, צורה, תנועה ותכונות נוספות. הודות למבנה המאורגן שלה עומדת האנטומיה של הרשתית במרכז תשומת הלב המחקרית. לדוגמה, קיימים ברשתית תאי עצב האחראים לזיהוי תנועה, ומקובל לחשוב כי הם מסתמכים על קלטים עצביים מקומיים כדי לפענח כל אחד מהכיוונים העיקריים (למעלה, למטה, ימינה, שמאלה). מדענים סבורים, כי תאים אלה פועלים בצורה א-סימטרית: איתות עצבי מעכב המתקבל מאחד מצדדיהם גורם להם להיות רגישים לאחד מארבעת הכיוונים. במילים אחרות, ההתנהגות של תא כזה מבוססת, ראשית לכל, על האנטומיה של הרשתית, שכן מיקומו הוא זה שמכתיב מאיזה כיוון יגיע הקלט המעכב.
אם כן, האם האנטומיה מכתיבה את גורלם של תאי העצב? במחקרה הבתר- דוקטוריאלי הראתה ד"ר מיכל ריבלין, כי לא בהכרח. התברר, כי אפשר לגרום לתאי העצב הרגישים לכיווניות שברשתית לבצע "פניית פרסה" במאפייני הזיהוי שלהם – באמצעות חשיפתם לסוג מסוים של גירוי ראייתי חוזר. בהמשך גילתה, כי אפשר לגרום לתאי עצב רבים ברשתית לשנות את תכונותיהם החשמליות באמצעות גירויים חושיים. במעבדתה החדשה במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע מבקשת ד"ר ריבלין להבין את התופעה – היא מתכננת לרדת לשורש המנגנון הביולוגי אשר עומד בבסיס השינויים העצביים האלה.
במישור אחר, ד"ר ריבלין מתכננת לחקור את אחת השאלות הגדולות הנוגעות לתפיסה חושית ולשיטות הפעולה של המוח, הנוגעת לאיזון בין המבנה המוכתב מראש לבין גמישות: היכן מסתיימת האנטומיה של המעגל העצבי ומתחילה הפלסטיות, כלומר היכולת שלו להשתנות ולהתאים את עצמו? אין ספק כי שתי התכונות חשובות, אך באיזה אופן? תאי הכיוון ברשתית יכולים לשנות את התיפקוד שלהם, אך לאילו תאי עצב נוספים יש יכולת פלסטית דומה? כיצד משפיעים השינויים להם חשופים תאי העצב שבעינינו על מערכת הראייה? ובסופו של דבר – כיצד מעצבים שינויים אלה את התפיסה החזותית שלנו? אומרת ד"ר ריבלין: "המטרה שלי היא ללמוד את גבולות האנטומיה – כיצד תאי העצב 'מתגברים' על הגורל שתוכנן להם".
ד"ר ריבלין עובדת עם עכברים מהונדסים גנטית, שבהם סומן בשיטות גנטיות מיגוון של תאים ברשתית. בין היתר היא משתמשת במיקרוסקופ דו-פוטוני בשילוב עם שיטות אלקטרו-פיסיולוגיות כדי לזהות פעילות בסוגי תאים שונים בתגובה לאור.
אישי
מיכל ריבלין נולדה וגדלה בירושלים. לאחר שירות צבאי ביחידת "שר-אל" החלה לימודי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן המשיכה לתואר שלישי במרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית, שם חקרה את הפתולוגיה של הפעילות העצבית במחלת פרקינסון, בהנחייתו של פרופ' חגי ברגמן.
במהלך לימודיה נישאה לידידיה עציון. שלושה מילדיה, דוד, נעמי ומרים, נולדו במהלך לימודי הדוקטורט, ועם סיומם עברה המשפחה לברקלי, קליפורניה, שם ביצעה מיכל מחקר בתר-דוקטוריאלי שעסק במעגלים העצביים ברשתית, במעבדתה של פרופ' מרלה פלר. הדבר התאפשר, בין היתר, בזכות מילגה שקיבלה מהתוכנית הלאומית לקידום נשים במדע של מכון ויצמן למדע.
ריבלין ומשפחתה מתגוררים כיום במזכרת בתיה. באחרונה הורחבה המשפחה עם לידתו של איתי. על האתגר שבגידול ארבעה ילדים ביחד עם ניהול מעבדה ומחקר היא אומרת: "כל אחד מתמודד עם אתגרים, ואני שמחה להתמודד עם האתגר הזה".
שתף
