החלמה מהירה

כדי לחקור תהליך זה איפשרו המדענים לגורי עכברים עם עצמות שבורות להסתובב בחופשיות, ללא כל התערבות, וצילמו אותם בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) מדי יום ביומו. להפתעתם, לא רק שעצמותיהם של העכברים התיישרו באופן טבעי, אלא שהתהליך אף הסתיים בתוך כמה ימים בלבד. התיקון המהיר, בשילוב עם האבחנה שהעצמות עדיין נפרדות בשלב זה, הוביל את המדענים להשערה, שלא תהליך "המידול מחדש" הוא זה שגורם ליישור העצמות, אלא דווקא התנועה בין שני חלקי השבר. בחינת רקמות העצם זימנה הפתעה נוספת: בצדו הקעור של השבר נוצרה רקמה חדשה, הדומה ללוחית הגדילה (איזור בשני קצות העצם שממנו נוצרות רקמות עצם חדשות). התברר למדענים, כי רקמת עצם שנוצרת משני צדי הלוחית יוצרת כוחות מנוגדים, המיישרים את שני צדי השבר. רק כאשר העצמות התיישרו מחדש לחלוטין – הן התאחו.

מחקר קודם במעבדתו של פרופ' זלצר הוליד אצל המדענים את התפיסה, שהתכווצות שרירים גם היא עשויה למלא תפקיד בתהליך זה. באמצעות הזרקת בוטוקס לעכברים, כדי לשתק את שריריהם, גילו המדענים שעל אף שהעצמות השבורות התאחו, הן לא התיישרו כראוי, אלא התחברו בזווית. הסיבה: כאשר השרירים סביבה אינם מתכווצים, וזה היה מצבם של העכברים ששותקו, לוחית הגדילה החדשה אינה מתעצבת נכון.

"כאשר מדברים על אבולוציה", אומר רוט, "מהירות הריפוי ויעילותו הם מרכיב מהותי יותר אצל צעירים, שכן כך יוכלו להבטיח את הישרדותם ואת סיכוייהם להתרבות. זאת, בניגוד למבוגרים, שכבר העבירו את הגנים שלהם הלאה".

המדענים אומרים, שהבנה טובה יותר של מנגנון ריפוי השברים עשויה להצמיח תפיסה חדשה שתסייע לרופאים להעריך מחדש את שיטת עבודתם, ואולי למצוא שיטות טיפול יעילות יותר.