הינך נמצא כאן

יחידים ומיוחדים

01.03.2015

אביטל חכמי ופרופ' רפי מלאך. פעילות מוחית
 
פרופ' מרלין ברמן
 

תסמונת הספקטרום האוטיסטי נחקרה על-ידי מדענים ורופאים במשך שנים רבות, ובכל זאת, עדיין איננו מבינים את המנגנונים המעורבים בה. כך למשל, מחקרים מסוימים מצביעים על חוסר סינכרון בין פעילות אזורי המוח השונים של אוטיסטים, שלא כמו במוח רגיל, בו פועלים אזורים אלה בשיתוף ותוך סינכרון. לעומת זאת, מחקרים אחרים מעידים דווקא על סינכרון-יתר במוחות של אוטיסטים. מחקר חדש, שביצעו תלמידת המחקר אביטל חכמי ופרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' מרלין ברמן מאוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג, ארצות הברית, ואשר התפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, גילה שבבסיס התוצאות הללו, שלכאורה סותרות אלו את אלו, מסתתר עיקרון עמוק יותר, שהם מכנים "המוח הייחודי" ("אידיוסינקרטי").

 
כדי לחקור את אופי הסינכרון במוחותיהם של אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי השתמשו החוקרים בנתוני דימות תיפקודי בתהודה מגנטית (fMRI), מאגר נתונים אשר נאסף ממספר רב של נבדקים שהיו במצב מנוחה. "התמקדנו בפעילות מוחית בזמן מנוחה", אומרת חכמי, "כיוון שהיא נוצרת באופן ספונטני, ומאפשרת להבין כיצד אזורי המוח השונים פועלים ומסונכרנים באופן טבעי". מחקרים קודמים שהתבצעו בקבוצתו של פרופ' מלאך, וכן בקבוצות מחקר אחרות, מציעים כי הפעילות המוחית הספונטנית עשויה לשקף תכונות התנהגותיות אישיות, לרבות אלה המבטאות אורח חיים ייחודי (ראו מסגרת).
 
כאשר הישוו החוקרים בין הפעילות המוחית הספונטנית של הנבדקים האוטיסטים לבין זו שהתקבלה מקבוצת הביקורת (שלא כללה אוטיסטים), הם גילו תופעה מעניינת. בעוד שתבניות הסינכרון של הפעילות המוחית היו דומות בנבדקים שונים בקבוצת הביקורת, במוחות הקבוצה האוטיסטית נמצאו תבניות שונות וייחודיות – כל אחת בדרכה. במילים אחרות, תבניות הפעילות המוחית שנצפו בקבוצת הביקורת ייצגו פעילות מוחית "קונפורמיסטית" ביחס לפעילות המוחית של הקבוצה האוטיסטית, בה כל מוח ייצר תבנית שונה ומיוחדת. הבדלים אלו בין הקבוצות יכולים להתבטא בחוסר סינכרון או בעודף סינכרון באזורים שונים במוח האוטיסטי, כפי שנמצא במחקרים קודמים.
 
המדענים אומרים, שייתכן כי ההבדל בין התבניות המוחיות של אוטיסטים לבין אלו של נבדקי קבוצת הביקורת נובע מכך שתבניות אלה הן תוצר של האופן בו האדם מְתַקְשֵר עם סביבתו ובא עימה במגע. "מגיל צעיר", אומרת חכמי, "הפעילות המוחית שלנו מעוצבת על-ידי גורמים סביבתיים שמשותפים לכולנו, ועל-ידי תקשורת עם אלה שמסביבנו, ולכן ייתכן שחוויות משותפות מסוג זה הן שיצרו את הדמיון שבין תבניות הפעילות המוחית של חברי קבוצת הביקורת. לעומת זאת, ייתכן שאצל אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, עקב הפרעות בתקשורת עם הסביבה, לא מתרחש אותו התהליך, וכתוצאה מכך הם מפתחים תבניות ייחודיות של פעילות מוחית".
 
חכמי ופרופ' מלאך מסבירים, כי כדי לבחון את ההסבר הזה יש צורך במחקרים נוספים, שיבהירו את מיגוון הגורמים אשר מובילים להיווצרותן של תבניות הסינכרון המוחיות. מחקרים אלה, שיתמקדו בדרך ובזמן שבהם מגבש האדם את תבניות הפעילות המוחית, עשויים לעזור בפיתוח עתידי של כלים לאיבחון ולטיפול בתסמונת הספקטרום האוטיסטי.
 

שיחזור היום-יום

התקשורת בין אזורים במוח מעוצבת לא רק באמצעות קשרים אנושיים וסביבתיים, אלא גם מושפעת מיחסי הגומלין של גופנו עם הסביבה. כיצד משפיעה הפעילות היום-יומית, הפיסית, על הפעילות המוחית? במחקר שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי eLife, מצאו תלמידת המחקר אביטל חכמי ופרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן למדע, בשיתוף עם ד"ר תמר מייקין מאוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, דרך מקורית לחקור שאלה זו: הם הישוו את פעילות המוח של גידמים, בזמן מנוחה, לפעילות המוח של קבוצת ביקורת, שהורכבה מנבדקים בעלי שתי ידיים, ובדקו את רמת הסינכרון בין אזורי המוח האחראים על תנועות ידיים בכל אחד משני חלקי המוח. מחקרים קודמים הראו, שהעדר יד גורם למעין "תיכנות מחדש" של המוח, אבל לא היה ידוע כיצד מושפע תהליך זה מהתנהגות יום-יומית בייחוד ההתנהגות שקשורה באופן שבו מפצים גידמים על מגבלתם הפיסית.
 
בחינת הפעילות המוחית בזמן מנוחה חשפה, כי במוחותיהם של גידמים תלויה מידת הסינכרון בין אזורי המוח האחראים על תנועת כל יד במידת השיתוף בהפעלת הידיים בחיי היום-יום. במילים אחרות, אצל גידמים, שבדרך כלל משתמשים בגדם שלהם בפעילות ידנית יום-יומית, ניכרה פעילות מוחית מסונכרנת, בדומה לזו של אנשים בעלי שתי ידיים, בעוד אצל גידמים אשר לא השתמשו בגדם שלהם (כלומר, השתמשו רק ביד אחת) ניכרה ירידה משמעותית בסינכרון בין האזורים המוחיים האחראים על תנועות הידיים. הממצאים מעידים על כך, שהתיאום בין שני חלקי המוח קשור לתיאום הפיסי בין שני חלקי גופנו. למעשה, ממצאים אלה רומזים לכך שההתנהגות היום-יומית האופיינית ליחיד מתגלה מחדש בפעילות המוחית בזמן מנוחה. 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם