עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
החזקים, כידוע, שורדים. אך מה עושים כאשר החזק מזיק למערכת כולה? מדעני מכון ויצמן למדע התמודדו באחרונה עם שאלה זו בממדים הקטנים והקטלניים ביותר – בתאים סרטניים. במאמר שהתפרסם בכתב-העת המדעי Journal of the National Cancer Institute הציע פרופ' מנחם רובינשטיין, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, הסבר לעמידוּת שמפתחים חלק מהתאים הסרטניים לכימותרפיה. הסבר זה עשוי להצביע על כיוון מחקר שאולי יוביל למציאת דרך להחליש את העמידוּת, כך שהתרופות יחזרו להיות יעילות.
כימותרפיה היא אחת הדרכים הנפוצות למלחמה בסרטן. אך גם אם הטיפול מצליח, והגידול נמצא בנסיגה, תמיד קיים הסיכוי שהוא יתפרץ מחדש. במקרים רבים, ההתפרצות המחודשת חזקה יותר ועמידה יותר בפני הטיפולים הקיימים, ובמצב כזה קשה למצוא מענה. תעשיית התרופות מתמודדת עם הבעיה הזאת כבר ארבעה עשורים, ואחת ההנחות הרווחות היא, שאת העמידוּת יוצרים חלבונים אשר נמצאים בדופן התא, ו"שואבים" החוצה את החומרים התרופתיים. אך גם חסימת המשאבות לא פתרה את הבעיה.
מדענים בקבוצת המחקר שבראשה עומד פרופ' רובינשטיין החליטו לקחת צעד אחד אחורה – ולבחון את התהליך מחדש. "הבנו שאם חסימת המשאבות אינה פותרת את בעיית עמידותם של התאים הסרטניים, מוכרח להיות מנגנון אחר", אומר פרופ' רובינשטיין. לאורך השנים חוקרים פרופ' רובינשטיין וקבוצתו את תפקידו של חלבון הקרוי CEBP ביתא. חלבון זה מופיע בתאים באחת משתי צורות – LIP ו-LAP . LAP הוא החלבון השלם, אשר משמש כווסת של פעילות גנים רבים בתא, בעוד ש-LIP הוא צורה מקוצרת של אותו חלבון, שעשויה לתפוס את מקומו של LAP, ובכך לעכב את פעולתו. מחקרים רבים הראו קודם לכן, כי LAP ו-LIP מופיעים יחדיו בסוגים רבים ועיקריים של תאי סרטן, אך תפקידם לא היה ברור. פרופ' רובינשטיין וקבוצתו הראו בעבר, כי LAP מונע מוות של תאי סרטן שנחשפו לעקה, כמו כימותרפיה, בעוד ש-LIP הגביר את המוות של תאים אלו באמצעות עיכוב פעולתו של LAP.
במחקר שבוצע באחרונה במעבדתו של פרופ' רובינשטיין, אותו הובילה המדענית האורחת פרופ' קיארה ריגנטי מאוניברסיטת טורינו, בשיתוף עם שרה ברק, מצאו המדענים, להפתעתם, כי סוגים רבים של תאי סרטן, העמידים למיגוון רחב של כימותרפיות, חסרים לחלוטין את החלבון LIP. יתרה מזאת, כאשר הם החדירו לתאים אלו את הגן האחראי ליצירת LIP, הגיבו התאים היטב לכל אותם טיפולים כימותרפיים. אולם התהליכים הקיימים היום לצורך החדרת גנים לתאים אינם יעילים מספיק, ולכן חלק מהתאים תמיד יצליח להתחמק מהטיפול ולהמשיך לשגשג.
בהמשך המחקר בחן פרופ' רובינשטיין שאלה אחרת: מדוע בעצם אין LIP בתאים העמידים לכימותרפיה? התשובה, מתברר, היא שדווקא כן נוצר בהם LIP, אלא שהוא מתפרק מיד. אבל ברגע שהצליחו המדענים להבין את מקור הבעיה, הפתרון נראה פתאום פשוט: ישנן תרופות קיימות, המאושרות לשימוש, שבין היתר מסוגלות גם לעכב את הפירוק של LIP. האם באמצעות תרופות אלה אפשר יהיה לעכב את התפשטות הסרטן? ניסיונות בתרביות תאים במעבדה העלו תוצאות חיוביות. המדענים אומרים, שעכשיו דרושים מחקרים נוספים, בתקווה שהם יובילו לשימוש בשילובים של תרופות אלו עם כימותרפיה. שילובים כאלו עשויים לתת מענה באותם מקרים שהגידול עמיד לטיפולים המקובלים.
שתף
