הינך נמצא כאן

מפת הסרטן

27.08.2015

 

בקיצור
 
 

השאלה: כיצד מתפתח סרטן מסוג מלנומה?
 
הממצאים: מדעני מכון ויצמן, אשר משתתפים במאמץ למיפוי הגנים המעורבים בסרטן מסוג זה, גילו כי אפשר לסווג את המלנומה לארבע תת-קבוצות מובחנות. ממצאיהם עשויים לקדם פיתוחים בתחום הרפואה המותאמת אישית.

 

בשורה הקדמית מימין: פרופ' ירדנה סמואלס, ד"ר אלונה קרן פז, ויקטוריה פשטי אמבינדר, ד"ר איזדורה כהן, ד"ר נואר קוטוב, נעמי גוטקינד. בשורה האחורית מימין: ליאת צ'מה, שלי קלאורה, ד"ר רפי עמנואל, רנד עראפה, ד"ר סבינה וינוגרד כץ ויעל חברוני. שינויים בגנים

השלב הראשון של מחלת הסרטן מתחולל כתוצאה משינויים בגנים. מלנומה – על מאות המוטציות שלה – היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך.
ייתכן שזו הסיבה לכך שתרופות אשר  נועדו לטיפול במלנומה, ופועלות  באמצעות חסימת הגנים מחוללי-הסרטן, יעילות רק בחלק קטן מהחולים במחלה, ואפילו על אלה הן משפיעות רק לזמן
מוגבל. לכן, כדי להבין טוב יותר את  הגנים המעורבים במחלה, צריך, קודם לכל, למפות אותם. למשימה זו נרתמה קבוצה גדולה של מדענים, אשר שוקדת יחד עם אנשי המכונים הלאומים לבריאות של ארצות-הברית (NIH) על כתיבתו של אטלס הגנום הסרטני – פרויקט החותר למיפוי כל הגנים המעורבים במיגוון סוגי סרטן.

פרופ' ירדנה סמואלס, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, נמנית עם הקבוצה שמיפתה באחרונה את הגנים המעורבים בסרטן מסוג מלנומה. במיזם זה השתתפו מאות חוקרים משורת מדינות – אוסטרליה, ארצות-הברית, קנדה, רוסיה, גרמניה, איטליה, פולין, סין וקוריאה. "זה היה המיפוי המעמיק ביותר של מלנומה שבוצע עד כה", אומרת פרופ' סמואלס. "הדרך לא הייתה פשוטה, אבל היא משתלמת". המדענים שהשתתפו בפרויקט הציגו, לראשונה, סיווג של המחלה לארבע תת-קבוצות מובחנות, בהתאם למוטציה העיקרית שלהן: מלנומה הפוגעת בצעירים, והסרטן בה מתבטא בצורה אלימה למדי; מלנומה בה תוצרי החלבונים שוכנים באותו מסלול כמו תוצרי החלבונים של מלנומת הצעירים, ולכן היא מתפתחת רק אם הסוג הראשון לא התפתח; מלנומה המתחוללת רק אצל חולים מבוגרים; ותת-קבוצה נוספת, המקבצת את סוגי המלנומה שלא כללו את אף אחת משלוש המוטציות האחרות, שהן הנפוצות ביותר.

בחינת תהליך ביטוי החלבונים והאר-אן-אי העלתה גם, כי תאים חיסוניים (לימפוציטים) מסוגלים לחדור לגידולים הסרטניים. הדבר לימד, כי האבחנה המקובלת – שככל שנמצאים יותר לימפוציטים בגידול, כך סיכויי ההישרדות של החולה גבוהים יותר – היא נכונה. לממצאים אלה יש השלכות על חקר האימונותרפיה בסרטן. היות שנמצא כי התאים החיסוניים "מתאמנים" על  מנת להיאבק בסרטן, ואפילו מזעיקים "תגבורת" בדמות תאים חיסוניים נוספים, ייתכן שממצא זה יסייע באיתור אותם מטופלים שטיפולים חיסוניים חדשים עשויים להועיל להם.

השלמת מיפוי המלנומה אף פותחת כיוונים חדשים למחקרים עתידיים. אחד התחומים שבהם עשוי המיפוי לתרום הוא שיפור ה"שידוך" בין תרופות קיימות לבין הפרופיל הגנטי של מטופל מסוים. לדוגמה, השוואה בין קבוצות הגנים המעורבים בסוגים שונים של סרטן מלמדת, כי דפוס המוטציה הגנטית של סוג מסוים של מלנומה דומה לסוג של סרטן מוח הקרוי גליובלסטומה. משמעות הדבר היא, שתרופות עבור מחלה זו, שכבר קיימות, עשויות לעזור גם בטיפול במלנומה.

 

תאי מלנומה גרורתיים

 

פרופ' סמואלס מתכוונת להמשיך להוסיף פרטים נוספים למפה. במעבדתה היא שומרת "בנק" של תאי מלנומה, ובאמצעותו היא פועלת ליצירת מסד נתונים מורחב של גנים מלנומיים. מאגר זה יסייע לה ולחברי קבוצתה להבחין בין הגנים המוטנטיים אשר מניעים את התפתחות המחלה או מסייעים לה, לבין אלה הממלאים תפקיד משמעותי פחות בהתפתחותה. במקביל חוקרת פרופ' סמואלס את המסלולים הביולוגיים שעליהם מושתתת הפעילות התאית בשניים מהסוגים העיקריים של מלנומה. "אם המוטציה בגן גורמת, לדוגמה, לירידה בתיפקוד – לא נוכל לתקן את הבעיה באמצעות חסימת הגן, כיוון שהבעיה היא בכך שהגן אינו מתפקד מלכתחילה", היא אומרת. "אבל אם עוקבים אחרי המסלול בו הוא פועל, אפשר למצוא בהמשך גנים אחרים, הקשורים אליו, שייתכן שיוכלו לשמש כמטרות לתרופות".
 
בסופו של דבר, אומרת פרופ' סמואלס, המטרה היא שרופאים יוכלו לאפיין את הפרופיל הגנטי הייחודי של כל סוג סרטן, וכך להתאים לחולה את הטיפול באופן אישי, באמצעות שילוב של תרופות שיוכלו לחסום באופן פרטני ומדויק את הגורמים למחלה.

 

 

מספרי מדע
 

מיפוי הגנים המעורבים בסרטן מסוג מלנומה התבסס על 333 דוגמיות, שנבחרו לאחר תהליך סינון ארוך וקפדני.

 

 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם