הינך נמצא כאן

האמהות והאבות

מה מקור ההתנהגות ההורית השונה בזכרים ובנקבות?
01.12.2015

מדעני המכון גילו שבאיזור המפקח על התנהגות הורית במוחותיהן של עכברות יש יותר תאי עצב שמפיקים את האנזים TH בהשוואה לזכרים, וכן שבעכברות אמהות יש יותר תאים כאלה בהשוואה לנקבות שטרם המליטו. שליטה בשיעור התפוקה של ההורמון, באמצעים שונים, משנה את ההתנהגות ההורית בזכרים ובנקבות כאחד.
 
מימין: ד"ר עופר יזהר, ד"ר מתיאס פריגה, ניב סקוט וד"ר טלי קמחי. הדור הבא
 
רוב נקבות היונקים יולדות או ממליטות את צאצאיהן ומטפלות בהם, בעוד שהזכרים ממלאים תפקיד הורי קטן יותר, ולעיתים אף עוברים לנקבות אחרות זמן קצר לאחר ההזדווגות (התנהגות המוכרת כפוליגמיה). ועדיין, מדענים מתקשים להצביע על האיזור המדויק במוח שבו מתבטאים, או ממנו נובעים, הבדלים אלה בין המינים. מכיוון שכך, השאלה עד כמה "התנהגות הורית" צרובה במבנה המוח נותרה עד כה פתוחה.
 
ד"ר טלי קמחי ותלמיד המחקר ניב סקוט, בשיתוף עם ד"ר עפר יזהר והחוקר הבתר-דוקטוריאלי ד"ר מתיאס פריגה, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, יצאו למצוא פתרון לשאלה בסיסית זו, והתמקדו בעכברי מעבדה. עכברות נוטות להתנהג באופן אימהי למדי גם אם טרם המליטו גורים. הן יחזירו גור שנשאר בפינת הכלוב אל המקום הבטוח בקן הרבייה, יקדישו זמן לטיפוח של גור בן יומו, ועוד. נטייה זו מועצמת בעכברות שהן אמהות. הזכרים, לעומת זאת, הם בדרך כלל תוקפניים ושומרים על הטריטוריה שלהם. במקרים רבים הם מתעלמים מגורים שאינם שלהם, ולעיתים אפילו תוקפים אותם. אבל במשך פרק זמן קצר לאחר ההזדווגות והמלטת הגורים הם בכל זאת מפגינים התנהגות הורית.
 
כדי לחקור כיצד מבקר המוח התנהגות הורית זו - בזכרים ובנקבות כאחד - התמקדו המדענים בחלק קטן של המוח המצוי בהיפותלמוס וקרוי AVPV. חלק זה גדול יותר אצל נקבות מאשר בזכרים, ובמיוחד יש בו אצל נקבות יותר תאי עצב שמבטאים את החלבון Tyrosine Hydroxylase) TH), הממלא תפקיד בייצור המתווך העצבי דופמין. כך נמצא, שבעכברות יש יותר תאי עצב מפיקי TH בהשוואה לזכרים, וכן שבעכברות אמהות יש יותר תאים כאלה בהשוואה לנקבות שטרם המליטו.
 
המדענים הפעילו שיטות גנטיות ונוירו-ביוכימיות – בין היתר באמצעות גירוי אור (אופטו-גנטי) - כדי להעלות ולהפחית את הביטוי של TH בתאי העצב של איזור המוח המוגדר, וכן כדי להפעיל את קבוצת תאי העצב האלה, ותיעדו את ההשפעות ההתנהגותיות שנבעו מכך - הן בזכרים והן בנקבות. בדרך זו התברר, שהעלאת רמות TH בתאי עצב אלה משפיעה במיוחד על ההתנהגות האימהית של העכברות. עירור אופטי-גנטי קצר של תאי העצב מפרישי ה-TH גרם להגברה מובהקת של התנהגות אימהית. בניסוי המשך התברר, שמניפולציות אלה הגבירו גם את רמות האוקסיטוצין (הורמון המסייע בכיווץ שרירי הרחם בלידה וכן בהנקה, ומכוּנֶה "הורמון האהבה") בדם, דבר שהתבטא בהתנהגות הורית מסורה יותר. לעומת זאת, הפחתת מספר תאי העצב מבטאי TH בעכברות הביאה להורדת רמות האוקסיטוצין, ולשיבוש ההתנהגות ההורית שלהן.
 
מנגד, שימוש בשיטות אופטו-גנטיות (הפעלת תאי עצב באמצעות אור) כדי להגביר את פעילות התאים המפרישים TH בעכברים זכרים אמנם לא הוביל לשינוי ברמות האוקסיטוצין ולטיפול בגורים, אבל, באופן מפתיע, הפחית במידה רבה את התנהגותם התוקפנית של זכרים שאינם אבות כלפי גורים זרים, וכן כלפי זכרים בוגרים זרים. הפחתת מספר תאי העצב האלה הביאה להעלאה בתוקפנות כלפי גורים, ולהגברה משמעותית של תוקפנות באופן כללי. כלומר, קבוצת תאי עצב אלה ככל הנראה אחראית להפחתת התנהגות תוקפנות בזכרים (בשונה מאשר בנקבות).
 
"שליטה בפעילות ובכמות של תאי העצב הייחודיים האלה איפשרה לנו לכוון את מידת ההתנהגות האימהית של הנקבות, וכן את תוקפנות הזכרים", אומרת ד"ר קמחי. "תוצאות המחקר מרמזות על כך, שהתנהגות אימהית נשלטת על-ידי רשתות תאי עצב מוּבְנות (מוּלדות), השונות במידה מה בזכרים בהשוואה לנקבות, ואשר מבוקרות, לפחות באופן חלקי, באמצעות ההורמון אוקסיטוצין".
 
ד"ר טלי קמחי וחברי קבוצת המחקר שלה מתכוונים להמשיך לחקור את רשתות תאי העצב במוח המווסתות התנהגות הורית, לצד התנהגויות נוספות השונות בקרב זכרים ונקבות, כמו תקשורת חברתית, תוקפנות והתנהגויות מיניות. בדרך זו הם מקווים להבין טוב יותר את הקשר בין תכונות מוחיות מוּלדות (גנטיות, פסיולוגיות ומבניות) לבין השפעות סביבתיות שאליהן אנו נחשפים במהלך החיים, וכן למצוא תשובה לשאלה, כיצד כל אלה מעצבים התנהגות חברתית בזכרים ובנקבות. תובנות אלה יוכלו אולי, בעתיד, לסייע בהבנת הגורמים הביולוגיים המעורבים בהפרעות מוחיות בעלות אופי חברתי, אשר מתבטאות באופנים שונים בגברים ובנשים, כגון דיכאון לאחר לידה, תוקפנות ואוטיזם.
 
במוח האמהות, בתת-איזור בהיפותלמוס, קיימים כ-50% יותר תאי עצב המייצרים דופמין אשר מבקרים התנהגות הורית, בהשוואה למספר התאים האלה בנקבות שאינן אמהות.
 
#מספרי_מדע

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם