חוויות רגשיות מהעבר משפיעות על הדרך שבה אנשים הנוטים לחרדה תופסים חוויות חדשות

בדרך כלל, אנשים בעלי נטייה לחרדה לא לוקחים יותר מדי סיכונים, ומשתדלים לבחור בדרך הבטוחה. אבל מחקר שביצעו מדעני מכון ויצמן למדע, ופורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Current Biology, מעלה כי ייתכן שכלל לא מדובר בבחירה, אלא בהבדל מהותי בדרך שבה אנשים אלה תופסים את הסביבה. המחקר החדש הראה, שלאנשים הסובלים מחרדה קשה יותר להבדיל בין גירוי נייטרלי לבין גירוי בעל אופי חיובי או שלילי. במילים אחרות, בכל הנוגע לחוויות רגשיות, אנשים אלה מפגינים תסמינים של תופעה הקרויה "הכללת-יתר". הוביל את המחקר תלמיד המחקר (אז) ד״ר אופיר לאופר, מקבוצת המחקר של פרופ' רוני פז מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, שעבד בשיתוף פעולה עם הפסיכיאטר ד״ר דוד ישראלי.

"הראינו שנבדקים הסובלים מחרדה, אשר נחשפים לחוויות רגשיות, מגיבים באמצעות שינויים מסוימים במעגלי המוח, אשר מתקיימים זמן רב לאחר סיום החוויה עצמה", אומר פרופ' פז. "שינויים אלה מתרחשים במעגלים מרכזיים במוח, האחראים על תיווך התגובה לגירוי חדש, והם עלולים לגרום חוסר יכולת להבחין בין הגירוי הישן לבין הגירויים החדשים, הדומים לו. לכן, אנשים הנוטים לחרדה מגיבים באופן רגשי לגירויים חדשים, ועשויים להיתקף בחרדה גם במצבים שאינם קשורים לתחושת החרדה שנבעה מחוויה קודמת. הם אינם שולטים בתגובה זו, שכן היא נובעת מתפיסה ייחודית, שאינה מאפשרת להם להבחין בין סוגים שונים של גירויים".

במסגרת המחקר גרמו המדענים לאנשים הנוטים לחרדה לקשר בין שלושה צלילים לבין שלוש תוצאות שונות: הפסד כספי, רווח כספי, או שום תוצאה. לאחר מכן הקשיבו הנבדקים ל-15 צלילים שונים, ונשאלו האם הם מוּכרים להם. תשובה נכונה זיכתה אותם בתשלום. המדענים גילו, שהנוטים לחרדה טעו בדרך כלל יותר בזיהוי צלילים בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת, וכי לרוב נטו יותר לקשר צליל שלא שמעו לפני כן עם הצליל המוּכר להם. לא נמצא קשר בין יכולות הלמידה והשמיעה האישיות של המשתתפים במחקר לבין ההבדלים בין שתי הקבוצות.

המדענים השתמשו במערכת דימות תיפקודי בתהודה מגנטית (fMRI), והציבו את מיפוי הפעילות במוחותיהם של הנבדקים הנוטים לחרדה אל מול מיפוי מוחות הנבדקים בקבוצת הביקורת. כך נחשפו הבדלים משמעותיים ביניהם, בעיקר באמיגדלה, אותו איזור במוח הקשור לפחד ולחרדה, אך גם באזורי חישה מרכזיים אחרים. ממצאים אלה חיזקו את השערת המדענים, כי חוויות רגשיות בעבר יכולות לגרום שינויים בתפיסה. "מאפייני חרדה עשויים להיות רגילים לחלוטין, ואולי אפילו מועילים מבחינה אבולוציונית", אומר פרופ' פז. "ועם זאת, חוויה רגשית, קצרה ככל שתהיה, בעיקר אם היא שלילית, עלולה לגרום שינויים במוח אשר יכולים להגביר את הנטייה לחרדה".