הינך נמצא כאן

זקנים חסרי מנוח

מדוע תאים מזדקנים נתקעים ברקמות?
11.04.2016

סדרת הטלוויזיה "נבלות", המבוססת על ספרו של יורם קניוק, מספרת את סיפורם של לוחמי פלמ"ח מזדקנים אשר יוצאים למסע רצחני, במטרה להחזיר לעצמם תחושה של רלבנטיות. בהיעדרה, מוכנים הלוחמים המזדקנים להסתפק גם בנקמה. התאים המזדקנים שבגופנו, מתברר, נוהגים לפעמים כאילו שהם שותפים לתחושותיהם של גיבורי בסדרה: גם נוכחותם עשויה להיות קטלנית. אך במחקר, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications, מצאו מדעני מכון ויצמן למדע, שפעלו בשיתוף עם מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כי קיימת דרך אשר מאפשרת לסלק תאים מזדקנים, דבר שמעודד התחלקות של תאי גזע.

"תאים מזדקנים" הוא כינוי לתאים שהפסיקו לבצע את המוטל עליהם, כלומר להתחלק. תאים אלה מצטברים עם הגיל, והצטברותם עלול לתרום להיווצרות מיגוון מחלות, ביניהן דלקת פרקים, מחלת ריאות חסימתית כרונית וסרטן. אך מדוע תאים אלה בכלל נתקעים ברקמות ואינם מתים?

ד"ר ולרי קריז'נובסקי

ד"ר ולרי קריז'נובסקי וחברי קבוצתו, במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, חקרו ומצאו, שבתאים מזדקנים יש הצטברות של שני חלבונים השייכים למשפחה אשר בולמת התאבדות תאים (תוצאה של מעין "תוכנה" ביולוגית הטמונה בתאים, ומורה להם להתאבד כדי לאפשר לגוף כולו לקיים חיים רגילים). "רצינו לבדוק האם תרופה קיימת לטיפול בסרטן, שתוכננה לעכב את אותם החלבונים אשר מונעים את מות התאים, תוכל לגרום גם למותם של תאים מזדקנים", אומר ד"ר קריז'נובסקי. ואכן, בניסוי גילו המדענים שהתרופה סילקה את התאים המזדקנים מגופם של עכברים. עם זאת, להיעדרם של תאים אלה התלוותה תופעה לא צפויה: ברגע שפונו התאים המזדקנים, התחילו להתחלק תאי הגזע שבזקיקי שערות העכבר, וזקיק השערה גדל – על אף שבדרך כלל תאים אלה אינם עושים זאת במודל שנחקר. כלומר, המדענים גילו שלמעשה, נוכחותם של תאים מזדקנים ברקמה מונעת התחדשות תאים.

"ידוע כי תאים מזדקנים מצטברים ברקמות ומפתחים עמידות למוות", אומר ד"ר קריז'נובסקי, "אבל במחקר זה גילינו את המנגנון המולקולרי שעומד מאחורי התופעה, ומצאנו דרך להפעיל אותו או להפסיק את פעולתו". התגלית עשויה לסייע בטיפול במחלות שבהן יש נוכחות של תאים מזדקנים, ויחד עם היכולת לגרום להתחדשות תאי גזע יכולה לפתוח כיווני מחקר חדשים ביחס להזדקנות הגוף, ואולי, בעתיד, אף לתרום להארכת תוחלת החיים הממוצעת.

העכברים טופלו בתרופה שסילקה מהגוף את התאים המזדקנים (בכחול). משמאל: קבוצת הביקורת. מימין: הקבוצה שטופלה

במחקר השתתפו רעות יוסף, ד"ר נעם פלפל, ד"ר ענת בירן, יוסי עובדיה, שניר כהן, ועזרא ואדעי ממעבדתו של ד"ר קריז'נובסקי במכון ויצמן למדע; וכן ד"ר רונית טוקרסקי-עמיאל, ליאת דסה, אלישבע שחר, וד"ר ריבה קנדיוטי ממעבדתו של ד"ר איתי בן-פורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם