הינך נמצא כאן

התקשורת אשמה

01.06.2016

מדעני המכון גילו קולטן המבקר את מסלול ההתמיינות של התאים יוצרי המיאלין, המותקפים בתהליכי ההתפתחות של טרשת נפוצה. קולטן זה עשוי לשמש מטרה לתרופות שיוכלו לסייע בהתמודדות עם המחלה.

מימין: אנה וינשטיין, פרופ' אליאור (אורי) פלס וד"ר היון-ג'יונג יאנג. מעטפת מבודדת

תקשורת יעילה ותקינה היא גורם מרכזי ביכולת הפעולה של כל מערכת. כשמדובר במערכת העצבים, למשל, משמעותם של כשלים והפרעות בתקשורת עלולה להיות מחלות כמו טרשת נפוצה, ועוד. תאי העצב מעבירים אותות באמצעות שלוחות ארוכות, הקרויות אקסונים, שאורכן עשוי להגיע עד מטר ויותר (שלוחות כאלו, למשל, נמשכות מחוט השדרה ועד קצות אצבעות הידיים ובהונות הרגליים). כדי לאפשר לאותות החשמליים לנוע לאורך האקסונים ביעילות, מצופים האקסונים במקטעים עוקבים של מעטפת מבודדת (מיאלין), כך שהאותות החשמליים יכולים "לדלג" על פניהם ב"פסיעות" גדולות, דבר המאפשר תנועה מהירה ויעילה שלהם. מעטפת המיאלין משמשת גם כמעטה הגנה לתאי העצב. מבנה ייחודי זה מאפשר תיפקוד תקין של מערכת העצבים. מנגד, היעדרו גורם להתפתחות מספר מחלות ניווניות.

המיאלין נוצרת באמצעות תאים ייחודיים של מערכת העצבים המרכזית, הקרויים אוליגודנדרוציטים. לתאים אלה יש מסלול "התבגרות" או התפתחות, אשר מתחיל מתאי גזע, ואחר כך עובר דרך שלבים שונים עד שהתאים מגיעים לשלב הבוגר, שבו הם יכולים לייצר את מעטפת המיאלין של האקסונים. במחלות כמו טרשת נפוצה תוקפים תאי המערכת החיסונית את התאים יוצרי המיאלין, והדבר גורם לפגיעה במעטפת המיאלין ובתאי העצב, ומחולל את המחלה.

כדי להילחם בתהליך זה דרוש שילוב של שלוש דרכי פעולה: האחת היא הפחתת עוצמת התקיפה של המערכת החיסונית (כפי שנעשה בתרופות "קופקסון" ו"רביף", אשר נולדו במעבדותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון, ד"ר דבורה טייטלבאום ופרופ' מישל רבל). השנייה היא יצירה מבוקרת של מיאלין במטרה לתקן את הנזק שגרמה המערכת החיסונית. השלישית היא מניעת מותם של תאי העצב עקב המחסור במיאלין.

מדעני מכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' אליאור (אורי) פלס, והחוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר היון-ג'יונג יאנג, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, גילו באחרונה קולטן חלבוני (GPR37), המבקר את שלב ההתפתחות האחרון של התאים יוצרי המיאלין, כלומר, השלב שבו כבר יכול התא ליצור מיאלין ולעטוף אקסונים של תאי עצב. על אף שתפקידו ודרך פעולתו המדויקים של הקולטן הזה עדיין נחקרים, ברור שהוא עשוי לשמש מטרה לתרופות שונות, אשר יאפשרו יצירת מיאלין מחדש בצורה יעילה סביב תאי העצב שנחשפו. שילוב של תרופה כזאת, המגבירה את תהליך העיטוף במיאלין, ותרופה אשר מעכבת את תקיפותיה של המערכת החיסונית נגד התאים יוצרי המיאלין, עשויה אולי לתת – בעתיד – מענה טוב יותר לטיפול בחולים בטרשת נפוצה. מחקר זה פורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications.

תא שלא לופף במיאלין מסוגל להעביר אותות חשמליים במהירות של 2 מטרים בשנייה. לעומתו, תא שהאקסון שלו עטוף במיאלין יכול להעביר אותות לאותו מרחק במהירות של יותר מ-100 מטרים בשנייה.

#מספרי_מדע

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם