מה קשור

מדעי המכון מצאו, כי ייתכן קשר בין קבוצת גנים שאחראים לחומרת הופעתה של מחלת גושה ("גנים מכווננים") לבין מחלת פרקינסון. המחקר עשוי לסייע בחיזוי חומרת המחלה ובטיפול בתסמיניה הקשים. 

פרופ' טוני פוטרמן משתייך מזה שנים לקהילה קטנה של מדענים העוסקים במחלות גנטיות נדירות, אבל באחרונה הוא מוצא את עצמו מוזמן לכנסים מדעיים מרובי משתתפים. הסיבה לכך היא קשר שאותר באחרונה בין מחלת גושה – מחלה נדירה שבה מיקד פרופ' פוטרמן את מחקרו – לבין מחלת פרקינסון. התברר, שמוטציות בגן GBA1, הגורמות את מחלת גושה, הן גם גורם סיכון ראשון במעלה למחלת פרקינסון. "כחצי יובל אני עובד על מחלה תורשתית נדירה שבקושי עניינה מישהו, ופתאום מתברר שייתכן שהמחקר שלי רלבנטי לבריאותם של אנשים רבים", אומר פרופ' פוטרמן, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע.

הקשר בין המחלות מפתיע, שכן לכאורה אין להן דבר במשותף. "במחלת גושה", מסביר פרופ' פוטרמן, "המוטציות בגן GBA1 משבשות את פירוקן של מולקולות שומן בגוף, מה שגורם להצטברותן בתאי הגוף ולהגדלת הכבד והטחול. רוב החולים מפתחים גרסה מתונה של המחלה. אך גם כאשר המחלה מופיעה בתצורה קשה יותר, ומתבטאת בפגיעות מוחיות, תסמיניה שונים לגמרי מאלה של פרקינסון, שכן מחלת פרקינסון גורמת רעידות והפרעות בתנועה ובדיבור".

מחקרו החדש של פרופ' פוטרמן מעלה הסבר אפשרי ביחס לקשר הגנטי בין שתי המחלות. את המחקר, אשר פורסם באחרונה בכתב העת המדעי Cell Reports, הוביל החוקר הבתר-דוקטוריאלי ד"ר אנדרס קליין. עוד השתתפו במחקר, החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר נטליה סנטוס פריירה, ומדענית הסגל ד"ר שפרה בן דור מהיחידה לתשתיות מחקר מדעי החיים.

במסגרת המחקר גרמו המדענים גרמו לכך שבגופם של 15 זני עכברים שונים התפתחה מחלת גושה. הם גילו, כי עכברים מזנים מסוימים פיתחו מחלה חמורה ומתו מהר, בעוד עכברים אחרים לקו בגרסאות קלות יחסית של המחלה, ותוחלת החיים שלהם הייתה ארוכה יותר. בניתוח גנטי שביצעו הם זיהו כ-20 גנים שככל הנראה משפיעים על חומרת המחלה. במילים אחרות, נראה כי גנים אלה הם "גנים מכווננים" (Modifier genes).

בניסויים נוספים שערכו התברר שהתרופה "ממנטין" – לטיפול במחלות ניווניות במוח – גורמת עיכוב בהופעתה של מחלת גושה בעכברים. "ממנטין" גורמת שינויים בפעילותו של אחד ה"גנים מכוונים", המעורב בפעילות במוח. יתר על כן, "גנים מכווננים" נוספים מעורבים גם הם בפעילות המוח. כל אלה מצביעים על קשר אפשרי בין ה"גנים המכווננים" של מחלת גושה לבין מחלת פרקינסון. "מאחר שמקורה של מחלת הפרקינסון הוא בניוון מוחי, הגנים המכווננים עשויים לסייע לנו לגלות תהליכים ביוכימיים המשותפים לשתי המחלות", אומר פרופ' פוטרמן. "ייתכן שכך נוכל לחשוף את החוליה המקשרת בין מחלת גושה לבין הסיכון ללקות בפרקינסון". עוד הוא מציין, "אם נוכל לשחזר את התוצאות בקרב חולי גושה, ייתכן שנוכל להשתמש בתרופה 'ממנטין' כדי טפל בחלק מהפגיעות המוחיות שגורמת המחלה".

"הגנים המכווננים" עשויים גם להסביר מדוע ישנם אנשים שאמנם מוּעדים לחלות בגושה, שכן הם נושאים שני עותקים של הגן הפגום, אך בפועל אינם חולים בה. מחלת גושה היא מחלה תורשתית רצסיבית, כלומר, לצורך התפתחותה נדרשים שני עותקים של הגן הפגום, אחד מכל הורה. אולם, אומר פרופ' פוטרמן, "ייתכן מצב שאנשים אכן נושאים שני עותקים פגומים שלGBA1 , אך 'הגנים המכווננים' מונעים מהמחלה להתבטא. כך למשל, על אף שבקרב יהדות אשכנז שיעור הנושאים את המוטציות
ב- GBA1הוא כ-10%, בפועל המחלה נדירה יותר מכפי שניתן היה לצפות".

"בעתיד", מסכם פרופ' פוטרמן, "עשוי המחקר לסייע בחיזוי חומרת המחלה אצל נשאי שני עותקים פגומים של GBA1 ובטיפול בתסמיניה הקשים ביותר של מחלת גושה". כמו כן עשוי המחקר לסייע בחקר מחלות גנטיות המצויות באותה הקבוצה עם מחלת גושה, כמו טיי-זקס.

המחקר נערך בשיתוף עם פרופ' אלפרד מריל וד"ר ג'ינג-ג'ינג דואן מהמכון לטכנולוגיה של ג'ורג'יה שבאטלנטה, ג'ורג'יה, בארצות הברית, פרופ' ג'ון הרדי מקולג' אוניברסיטאי בלונדון ופרופ' טימוטי קוקס מאוניברסיטת קיימברידג'.