עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
אחד השינויים המתחוללים בגוף ככל שהוא מתבגר הוא הצטברות הדרגתית של תאים מסוימים. תאים "מזדקנים" אלו (Senescent Cells) – אשר "פורשים לגמלאות" ומפסיקים להתחלק, אך אינם מתים – נוכחים תמיד ואף ממלאים כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל בריפוי פצעים. אבל באיברים מזדקנים, תאים אלו אינם מסולקים בקצב הראוי, ויכולים להצטבר ולהזיק. ד"ר ולרי קריז'נובסקי מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע חשף את הקשר בין תאים אלו לבין מחלות אופייניות להזדקנות והצביע על סיבה אפשרית לכך שהם מסרבים להיעלם. מחקרו מציע לא רק תובנות חדשות על תהליך ההזדקנות, אלא אף מצביע על כיווני טיפול חדשים עבור מחלות אלה.
חקר ההזדקנות התאית הואץ מאוד בשנים האחרונות, בשל ממצאים שהצביעו על כך שסילוק תאים כאלו מאזורים שונים בגוף עשוי לעצור היבטים מסוימים של תהליכי הזדקנות ומחלה. גם תעשיית התרופות מקדישה תשומת לב למחקר שעשוי להוביל לפיתוחן של תרופות הפועלות נגד תאים מזדקנים באיברים או ברקמות מסוימים.
כאשר הם נמצאים בכמויות קטנות, תאים אלה יכולים למנוע מגידולים להתפתח, לסייע לפצעים להיקרש ולהתחיל את תהליך הריפוי", אומר ד"ר קריז'נובסקי, "אך כאשר הם מצטברים, התוצאה היא דלקת ואף סרטן"
ד"ר קריז'נובסקי וקבוצת המחקר שלו עוסקים במחקר בסיסי, שאותו הם עורכים בתרביות תאים של בני אדם ובעכברים, תוך שהם מנסים לברר את הקשר בין תאים מזדקנים לבין תהליכי הזדקנות הגוף. האם תאים אלו, למשל, הם הסיבה העיקרית למחלות הקשורות לגיל, או שהם תופעות לוואי שלהן? ומדוע התאים אינם מתים, למרות שהם פגועים, כך ש"צוותי הניקוי" של המערכת החיסונית יוכלו לסלקם?
החוקרים שיערו שהתשובה לשאלה השנייה עשויה להימצא במשפחת חלבונים המווסתים את תהליך ההתאבדות של תאים, המכונה אפופטוזיס. הם זיהו שני חלבונים במשפחה זו שמונעים אפופטוזיס ואשר יוצרו ברמות מוגברות בתאים מזדקנים. כאשר הזריקו לעכברים שבגופם נמצאו כמויות גדולות של תאים מזדקנים מולקולות המעכבות את שני החלבונים הללו, התאים עברו אפופטוזיס ולאחר מכן סולקו, והדבר הוביל לשיפור מצב הרקמה.
"כאשר הם נמצאים בכמויות קטנות, תאים אלה יכולים למנוע מגידולים להתפתח, לסייע לפצעים להיקרש ולהתחיל את תהליך הריפוי", אומר ד"ר קריז'נובסקי, "אך כאשר הם מצטברים, התוצאה היא דלקת ואף סרטן".
נראה כי מחלות הנפוצות בגיל המבוגר קשורות להצטברות תאית זו, כמו למשל מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), וד"ר קריז'נובסקי מקווה ליישם את ממצאי הקבוצה במחקר שיתמקד בטיפול במחלות אלו. "הטריק", הוא אומר, "יהיה להתמקד בתאים המזדקנים מבלי לגרום לתופעות לוואי בלתי רצויות". לשם כך הוא עוסק בפיתוח מודלים למחלת COPD בעכברים ובבחינת האפשרות שסילוק תאים מזדקנים מן הריאות בלבד עשוי למנוע או להקל על המחלה. חברת "ידע", זרוע היישומים של מכון ויצמן למדע, עובדת עם ד"ר קריז'נובסקי על רישום ומסחור פטנטים לתגליות שלו.
לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il