עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
קשה מאוד לטפל במחלות מעי דלקתיות, מפני שהן נובעות מגורמים רבים ומגוונים – מנטייה גנטית, דרך הרכב חיידקי המעיים, ועד פעילות לקויה של המערכת החיסונית. מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Cell Reports, מציע לעקוף את המורכבות הזאת באמצעות הפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף.
המחקר, שהובילה הווטרינרית ד"ר נועה סטטנר, תלמידת מחקר במעבדתה של ד"ר איילת ארז במחלקה לבקרה ביולוגית, התמקד בחנקן חמצני (NO), מולקולה המעורבת בהעברת אותות בתהליכים ביולוגיים רבים. בעבר ניסו מדענים לגלות מה התפקיד שממלא חנקן חמצני במחלת קרוהן ובקוליטיס כיבית, והאם ניתן להשתמש בו כתרופה, אך המחקרים הניבו תוצאות סותרות: בנסיבות מסוימות חנקן חמצני אכן הקל על הדלקת במעי, אך בנסיבות אחרות גרם להחמרתה. מדעני המכון שיערו, כי ממצאים אלה נובעים מכך שחנקן חמצני משפיע באופן שונה על סוגי תאים שונים במעי. כדי לבחון השערה זו, הם חסמו ייצור חנקן חמצני בעכברים מהונדסים – פעם בתאי הרירית הפנימית של המעי, ופעם בתאים של המערכת החיסונית. הם מצאו כי דלקת המעי החמירה כשיצירת החנקן החמצני נחסמה בתאי הרירית. לעומת זאת, הסתמנה הקלה בדלקת כאשר נחסמה יצירת החנקן החמצני בתאי המערכת החיסונית, ובמיוחד בתאים גדולים הקרויים מקרופאגים.
המדענים הסיקו מכך, כי אפשר לטפל בדלקות מעי באמצעות הגדלה סלקטיבית של רמות החנקן החמצני בתאי הרירית הפנימית. הם הסתמכו על מחקר קודם של ד"ר ארז, שבו נמצא כי אנזים הקרוי ASL ממלא תפקיד מרכזי בייצור חנקן חמצני. אנזים זה אחראי על ייצור חומצת האמינו ארגינין, חומר הגלם שממנו מייצר הגוף חנקן חמצני. כדי להתניע את מנגנון הייצור של ארגינין בגוף, השתמשו המדענים בשני רכיבים טבעיים: פיסטין, אשר מעלה את רמות ה-ASL בגוף (הוא נמצא בתפוחים, באפרסמונים, בתותים ובפירות ובירקות אחרים), וציטרולין, אשר מגביר את פעילותו של ה-ASL (הוא נמצא באבטיח, בסלק, בתרד ובצמחים נוספים). מסבירה ד"ר סטטנר: "קיווינו שאם נגרום לגוף לייצר את האנשים ASL ונחזק את פעילותו, האנזים יגרום לייצור חנקן חמצני במקומות שבהם הוא מביא תועלת, ולא במקומות שבהם הוא עלול להזיק".
"סמכנו על הגוף שיפעיל את מנגנוני הריפוי הטבעי שלו. סיפקנו לו את אבני הבניין, ונתנו לו לייצר את החנקן החמצני בדיוק בכמות הדרושה ובמקום הנכון"
השיטה הצליחה: שני תוספי המזון יחדיו גרמו לכך שהעכברים ייצרו חנקן חמצני רק בתאי הרירית הפנימית של המעי. והעיקר: בעכברים אלה ניכרה הקלה משמעותית בדלקת המעי. יתר על כן, בזכות טיפול זה נרשם שיפור גם במצבים של סרטן המעי הגס, אשר מושפע לרעה מדלקת חמורה במעי. כשנתנו המדענים את שני תוספי המזון לעכברים עם סרטן המעי הגס, לא רק שהוקלה אצלם דלקת המעי, אלא שהגידולים אף הצטמקו. "סמכנו על הגוף שיפעיל את מנגנוני הריפוי הטבעי שלו", אומרת ד"ר סטטנר. "סיפקנו לו את אבני הבניין, ונתנו לו לייצר את החנקן החמצני בדיוק בכמות הדרושה ובמקום הנכון".
אם מחקרים עתידיים יַראו כי השיטה מעלה את רמות החנקן החמצני בתאי רירית המעי גם בבני אדם, ייתכן שהיא תסייע לטפל במחלות מעי דלקתיות, ואולי אף תקל במצבים שהם סיבוכים שלהן, כולל סרטן המעי הגס. היות שהשיטה מסתמכת על שימוש בתוספי מזון הנמכרים ללא מרשם רופא, צפוי שיהיה קל ליישמה.
עוד השתתפו במחקר: יוליה פרוג, ד"ר אלון זילברמן, ד"ר אלונה סרוור וד"ר נרין כרמל-נידרמן מהמחלקה לבקרה ביולוגית; ד"ר חווה רוזן, ד"ר ביאנה ברנשטיין, ד"ר שירי גור-כהן, ד"ר מירב פבסנר-פישר, ד"ר ניב זמורה ופרופ' סטפן יונג מהמחלקה לאימונולוגיה; ד"ר רעיה עילם, ד"ר ענבל ביטון ופרופ' אלון הרמלין מהמחלקה למשאבים וטרינריים; ד"ר אלכסנדר ברנדיס מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים; ד"ר קרן בהר הלפרן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא; ד"ר רם מזכרת מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר ג'יליאן דנק מהאוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר דיאגו די ברנרדו וד"ר ניקולה ברונטי-פיירי מאוניברסיטת פדריקו II בנפולי, איטליה; וד"ר מורלי פרמקומר וד"ר סנדש נגמני מביילור קולג' לרפואה שביוסטון, טקסס.
ציטרולין מצוי ברמות גבוהות באבטיח – 150 מ"ג ב-100 גרם פרי. עם זאת, כדי להגיע למינון המגן מפני דלקת המעי וסיבוכיה, נצטרך לאכול כשני אבטיחים ביום. #מספרי_מדע |
לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il