פרופ' עדי קמחי - כלת פרס ישראל בחקר מדעי החיים

"פרופ' קמחי היא כל מה שכלת פרס ישראל ראויה להיות – חדשנית, מבריקה, פורצת דרך ושוברת מוסכמות", צייץ בטוויטר שר החינוך, נפתלי בנט, לאחר שבישר לפרופ' עדי קמחי, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של מכון ויצמן למדע, על זכייתה בפרס ישראל לשנת 2019 בתחום חקר מדעי החיים. "במשך שנים היא פעלה לקידום נשים במדע ולחיזוק מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם. איזו גאווה", הוסיף השר.

פרופ' קמחי מתמקדת במחקריה בהחלטה גורלית שתאים רבים נאלצים לקבל במהלך התפתחות העובר או בתנאי מחלה וחירום: להיות או לא להיות. כך נימקו השופטים את זכייתה בפרס: "פרופ' קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים. היא פיתחה גישות חלוציות לפענוח מסלול מורכב זה בתאים אנושיים אשר משפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמלית והסרטנית. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים מערכתיים חדשניים שאפשרו להבין את תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם".

עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת, רוב המידע על הגנים האחראים למוות תאי מתוכנת התבסס על מחקר בחסרי חוליות. פרופ' קמחי פיתחה גישה מקורית לזיהוי גנים אלה בתאי יונקים. היא הראתה כי חשיפת תאים בתרבית לתנאי עקה (stress) והשתקה אקראית של מולקולות מסוימות של אר-אן-אי שליח מאפשרות לזהות גנים הממלאים תפקידי מפתח במוות תאי מתוכנת. מחקר זה היווה בסיס לשיטה חלוצית ל"ציד גנים" ואפשרה לפרופ' קמחי לזהות קבוצת חלבונים הקרויה DAP (ראשי תיבות של Death Associated Proteins). המוכר שבהם הינו DAP-קינאז המתפקד כבולם גידולים. גילוי קבוצת ה-DAP, הנחשב כיום לאחת מאבני הדרך בחקר מוות תאי מתוכנת, היווה בסיס למחקרי המשך של מאות קבוצות מחקר.

"פרופ' קמחי פיתחה גישות חלוציות לפענוח מגנון המוות התאי המתוכנת בתאים אנושיים - מסלול מורכב המשפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמלית והסרטנית. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים מערכתיים חדשניים שאפשרו להבין את תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם"

באחד ממחקרי ההמשך של פרופ' קמחי עצמה, גילתה קבוצתה כי במחלת הסרטן, הגן של DAP-קינאז מפסיק לפעמים להתבטא לא מפני שהוא מכיל מוטציות, אלא מפני שהוא מושתק על ידי מנגנון אפיגנטי: הצמדת תג כימי קטן, קבוצת מתיל, למקטע שמפעיל את הגן. מחקרים שנעשו במכוני סרטן ברחבי העולם הראו כי DAP-קינאז מושתק בדיוק בצורה זו בכמה סוגי לוקמיה ולימפומה ובגידולים מוצקים שונים. גילויה של שיטת ההשתקה האפיגנטית הוביל לפיתוח סמנים (מרקרים) לאבחון ולחיזוי התפתחות הסרטן, והם נכנסו לשימוש רחב בטיפול במחלות ממאירות.

שנים רבות של חקר חלבוני ה-DAP הובילו את פרופ' קמחי לא רק לזיהוי מסלולים ביוכימיים חדשים של מוות תאי, אלא גם לגילויים חדשים על "אוטופאגיה" (אכילה עצמית), תהליך מִחזור בתאים השומר על תפקודן התקין של רקמות הגוף. פרופ' קמחי הייתה בין הראשונים שהציעו כי תאים יכולים להתמודד עם מצב חירום דרך שילוב בין מוות תאי מתוכנת ובין אוטופאגיה, והעלתה את הרעיון של "סוכנים כפולים" – חלבונים המשחקים תפקיד בשני התהליכים. מחקרים אלה הובילו לדרך התבוננות מערכתית בכ-100 חלבונים המוכרים כיום כמשתתפים במוות תאי ובאוטופאגיה. בנוסף, מחקרים אלה הקלו את החיפוש אחר נקודות תורפה ברשתות חלבונים מורכבות, שעליהן אפשר לנסות ולפעול על מנת לבלום או לזרז מוות תאי בהתאם לצורכי הריפוי.

נוסף על הישגיה של פרופ' קמחי במחקר, ציינו השופטים גם את תרומתה "ארוכת השנים לטיפוח מדענים צעירים ונשים במדע". בעבר היא שימשה, בין היתר, יועצת הנשיא לקידום נשים במכון ויצמן למדע.