עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
פרס ישראל בתחום חקר מדעי כדור-הארץ, גיאולוגיה ומדעי האטמוספרה לשנת 2019 הוענק במוצאי יום העצמאות לפרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע החוקר את יחסי הגומלין בין הצמחייה, הסביבה והאקלים. ועדת הפרס בחרה בפרופ' יקיר הודות ל"פיתוח שיטות חדשניות לשימוש באיזוטופים יציבים להערכת תרומת הפוטוסינתזה היבשתית לאקלים כדור-הארץ וזיהוי תהליכים כימיים וביולוגיים במערכת הקרקע-צמח-אטמוספרה המשפיעים עליה".
ועדת הפרס בראשות היו"ר, פרופ' גדעון דגן, ובהשתתפות החברים ד"ר רבקה אמית ופרופ' ינון רודיך, מקדישה בנימוקיה למתן הפרס מקום נרחב לתחנת המחקר ביער יתיר, שאותה הקים פרופ' יקיר לפני כ-20 שנה. תחנה זו היא חלק מרשת עולמית הקרויה פלקסנט (Fluxnet), שנועדה לחקור את יחסי הגומלין בין הצמחייה היבשתית ומערכת האקלים העולמית, והיא תחנת המחקר היערנית היחידה בעולם הממוקמת על גבול המדבר. ועדת הפרס ציינה גם את תרומתו הציבורית הרבה של פרופ' יקיר לקידום המדע והקשרים בין מדע וחברה בארץ ובעולם.
"ועדת הפרס מקדישה בנימוקיה מקום נרחב לתחנת המחקר ביער יתיר, שאותה הקים פרופ' יקיר לפני כ-20 שנה, והיא תחנת המחקר היערנית היחידה בעולם הממוקמת על גבול המדבר"
לאורך השנים, פיתח יקיר שיטות למדידה מדויקת של כמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) שנספגת על-ידי עצי היער, וכן שיטות לניתוח מידת ההשפעה של היערות בעולם על ריכוז ה-CO2 באטמוספרה, וכפועל יוצא - על ההתחממות הגלובלית. פרופ' יקיר ושותפיו למחקר גילו כי בניגוד לסברה המקובלת, יערות עשויים לתרום, בתנאים מסוימים ובעיקר על שפת המדבר, להתחממות האקלים, שכן הם מסוגלים לקלוט חום ולאחסן אותו. תופעה זו עשויה לקזז חלק ניכר מההשפעה המקררת של בליעת ה-CO2 בתהליך הפוטוסינתזה. עם זאת, מחקרים שערכה קבוצתו של פרופ' יקיר הראו, כי עצים באיזור צחיח-למחצה סופגים כמויות פחמן גדולות יותר מכפי שסברו בעבר ומפתחים התאמות ייחודיות להתמודדות עם תנאי חום ויובש. מהמחקר עולה כי נטיעת יערות באזורים שכאלה באפריקה ובאוסטרליה עשויה להשפיע לטובה על האקלים בכדור-הארץ, ולהאט את קצב ההתחממות הגלובלית מעשה ידי האדם.
ב-2012 הורחבה פעילות תחנת המחקר ביער יתיר עם השקתה של מעבדה ביוספרית-אטמוספרית ניידת ייחודית, המאפשרת לפרוץ את גבולות המחקר אל מעבר לתחומי יער יתיר. תחנת המחקר והמעבדה הניידת מושכות אליהן חוקרים מכל רחבי העולם. רק באחרונה הגיעה ליער קבוצת מדענים מאוסטריה, מגרמניה ומאיטליה במטרה ליישם שיטה חדשנית לבדיקת ההשפעה של גלי חום קיצוניים על תהליכי פוטוסינתזה.
פרופ' יקיר נמנה עם סגל מכון ויצמן למדע מאז שנת 1991. בד בבד, כיהן כחבר בוועד המנהל של כמה ארגונים וגופי מחקר בישראל ובהם המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, מכון הערבה ללימודי הסביבה, המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. כיום מכהן פרופ' יקיר בוועד המנהל של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של המכון, וכיו"ר מועצת הפרופסורים של המכון. בנוסף, היה חבר בוועדות היגוי ובוועדות מייעצות של גופים בין-לאומיים ובהם הוועדה לאנרגיה אטומית, התוכנית הבין-לאומית לגאוספרה-אטמוספרה (IGBP) והתוכנית המשולבת לחקר האינטראקציות יבשה-אטמוספרה (iLEAPS), ושימש מדען אורח באוניברסיטאות המובילות בעולם. לאורך השנים זכה פרופ' יקיר במענקים ובפרסים רבים ובהם פרס לנדאו לקידום המדע ב-2006.