אחרי מות

לזכרו של פרופ' ירון זילברברג
16.05.2019

פרופ' ירון זילברברג

פרופ' ירון זילברברג הלך באחרונה לעולמו. פרופ' דן אורון אומר לזכרו: "עד לפני כמה חודשים אפשר היה למצוא את ירון יושב במשרד ועמל על חישוב מגבלות השליטה על פיזור אור בתווך אקראי, או מחלק בנדיבות עצות על כיווני מחקר חדשים או סתם כך על החיים. השילוב של חוכמה ונדיבות, אגבית כמעט, הפך את המשרד של ירון למקום שתמיד השתרך בו תור קטן של מבקשי דעת.

"ירון סיים את לימודי התואר הראשון בפיסיקה באוניברסיטת תל-אביב, והמשיך ללימודי תואר שני במכון ויצמן למדע. לאחר הפסקה בת כמה שנים לצורך שירותו הצבאי, המשיך ללימודי דוקטורט במכון, בהנחייתו של פרופ' אשר פריזם, ולפוסט-דוקטורט במעבדות  Bell Communications Research , שם הפך לחוקר מן המניין במשך כמעט עשור. ירון חזר כחוקר עצמאי למחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון בשנת 1994 , וכיהן מאוחר יותר גם כראש המחלקה ודיקאן.

"המחקר של ירון היה חריג ברבגוניותו – החל באופטיקה לא-לינארית במערכות דיסקרטיות, דרך שליטה קוהרנטית באמצעות עיצוב בזמן של פולסים קצרים, וכלה באופטיקה קוונטית. הייתה לו יכולת נדירה ללהטט בין תחום לתחום, למצוא חיבורים בלתי-צפויים בין נושאים שנחשבו נפרדים ולפתח תחומי מחקר חדשים. למעשה, קבוצת המחקר שלו 'המציאה עצמה' מחדש מדי כמה שנים.

"הישגיו הרבים היו במידה לא מבוטלת תוצאה של היותו מנחה אקדמי בלתי- שגרתי. ירון נתן לתלמידיו חופש מחקרי עצום והתייחס במלוא הכבוד אליהם (ואל הרעיונות, המופרכים לעתים, שלהם). במובן זה, ירון היה סוג של אורקל, שרק לעתים נדירות אומר במפורש מה צריך לעשות, ומעדיף לתת לתלמידיו את החופש לבחור את דרכם.

"ירון זכה להכרה כאחד מעמודי התווך במחקר הישראלי באופטיקה ופוטוניקה ובמספר רב של פרסים, בהם פרס לנדאו, פרס מקס בורן של האגודה האמריקאית לאופטיקה, פרס ויצמן ופרס רוטשילד. ואולם, ההישגים שבהם התגאה ירון יותר מכל הם אלה של תלמידיו, שקרוב למחציתם המשיכו במסלול אקדמי, ורבים מהם ממלאים כיום את שורות חקר האופטיקה על כל גווניה באקדמיה הישראלית. רבים מאיתנו ימשיכו לשאול את עצמם בצומתי החלטה חשובים: 'מה ירון היה אומר?'"

יהי זכרו ברוך.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם