אחרי מות - פרופ' אברהם אמסטרדם

פרופ' אברהם (אברומי) אמסטרדם, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, הלך באחרונה לעולמו. פרופ' משה אורן אומר לזכרו: 

אברומי גדל בחיפה והצטיין מגיל צעיר בנגינה על פסנתר. לאחר התלבטות ארוכה, ויתר על קריירה מקצועית כמוסיקאי ובחר ללכת בדרך המדע. עם זאת, המוסיקה המשיכה ללוות אותו כל חייו.

לאחר שסיים דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, ב-1971, נסע אברומי לניו-יורק למחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת רוקפלר, בהנחיית פרופ' ג'יימס ג'יימיסון ופרופ' ג'ורג' פאלאדה. פאלאדה – שלימים כונה "הביולוג של התא המשפיע ביותר בכל הזמנים" וזכה בשנת 1974 בפרס נובל – נודע במיוחד בשל השימוש החדשני שלו במיקרוסקופ אלקטרונים. בשנים אלה רכש אברומי מיומנות גבוהה בשיטה זו, שאותה יישם לאחר מכן בצורה נרחבת כחוקר עצמאי.

בשנת 1973 הצטרף למכון ויצמן למדע. מחקריו התמקדו בפעילות השחלה – תחום שבו הפך למומחה עולמי, בין היתר כאשר קבוצת המחקר שלו הצליחה, לראשונה, לגדל בתרבית תאי גרנולוזה שחלתיים בעלי אורך חיים בלתי-מוגבל ("בני אלמוות"), ששמרו על תכונותיהם הייחודיות והפכו לכלי מרכזי בחקר תאים חשובים אלה. גם לאחר שפרש לגמלאות, המשיך בעבודת המחקר שלו בתשוקה ובמסירות יוצאות דופן, והעתיק את המומחיות שלו במיקרוסקופיה לתחום חדש: זיהוי אוכלוסיות תאים שעלולים לזרז התפתחות של סרטן השחלה וסרטן הלבלב.

במקביל לפעילות המדעית האינטנסיבית שלו, המשיך אברומי לטפח את אהבתו למוסיקה והופיע בהתנדבות בבתי-אבות, בגני ילדים ולפני כל מי שהיה זקוק לעידוד. תמיד היה חשוב לו להתנדב, והוא עשה זאת בתשוקה שהשתוותה רק לתשוקה שהייתה לו לעבודתו המדעית.

בשנים האחרונות לחייו חלה הידרדרות משמעותית במצב בריאותו. למרות זאת, הוא נותר מלא סקרנות מדעית עד לחודשים האחרונים לחייו וקיווה להספיק לכתוב מאמר שיציג גישה חדשה לאבחון סרטן.

יהי זכרו ברוך.