גרזן וחרס

01.03.2004
פרופ' עוזי סמילנסקי. זמנים משתנים
 
האם הפיניקים הרסו את נמל דור כשהרחיבו את האימפריה המסחרית שלהם? עד כמה חכמים היו ההומינידים הקדומים שאיכלסו את כדור-הארץ לפני יותר ממיליון שנה? עד לא מזמן, איש לא היה מצפה שתשובות לשאלות כאלה יעלו ממחקרים שנעשים במכון ויצמן למדע. אבל הזמנים משתנים, ואתם משתנה ומתפתח גם המדע. וכך, מתקיימים כיום במכון ויצמן מספר מחקרים שנועדו למצוא דרכים שבהם יוכלו מדעי הטבע לפעול בשירות הארכיאולוגיה ולמצוא תשובות לשאלות שעד כה נותרו בגדר תעלומה.
 
גרזני יד פרה-היסטוריים וחתיכות חרס עתיקות התחילו להופיע בבניין המחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע לפני כשלוש שנים. זמן לא רב לפני כן חגג פרופ' עוזי סמילנסקי, מאותה מחלקה, את יום הולדתו ה-60 בדרך מקורית למדי: הוא לקח את כל בני שפחתו לעבוד בחפירות ארכיאולוגיות בעין גדי. פרופ' סמילנסקי התעניין כל חייו בארכיאולוגיה, אך לא הקדיש לה זמן, בהיותו שקוע כולו במחקריו בתחום הפיסיקה. אבל באחרונה מצא דרך לשלב את תחום מומחיותו בשדה המחקר שסיקרן אותו שנים רבות: הוא פיתח שיטה אובייקטיבית ממוחשבת לניתוח כמויות גדולות של מידע ארכיאולוגי. בדרך זו הוא מאפשר גילוי מגמות שאינן נראות לעין.
 
תחום אחד שבו שיטות החישוב הפיסיקליות יכולות להועיל לארכיאולוגים, הוא חקר התכונות הצורניות של כלי חרס. כלים כאלה המצויים, שבורים בדרך כלל, בחפירות ארכיאולוגיות, מהווים מרכיב חשוב בקביעת גילה של השכבה הנחפרת. הם גם מאפשרים לגלות מנהגים חברתיים ולעקוב אחרי קשרי מסחר. כדי לעשות זאת יש להשוות במדוייק את פרופיל החתך של כלי החרס, דבר שעד כה נעשה בידי ציירים מומחים. אבל מתברר שהציירים עלולים להכניס מבלי משים לשרטוטיהם את השקפת עולמם, דבר עלול לשבש את פירוש הממצאים.
 
פרופ' סמילנסקי פיתח דרך לבצע את המלאכה הזאת באובייקטיביות מרבית. עבודה זו בוצעה בשיתוף פעולה עם הארכי- אולוגים ד"ר איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה וד"ר אילן שרון האוניברסיטה העברית ועם תלמיד המחקר אבשלום קרסיק ממדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע. השיטה מבוססת על שימוש בפרופיל וגרף, מכשיר אשר עוקב צורה של אובייקט ומעבירה למחשב. לאחר מכן הם תיארו את צורת הכלי באמצעות אלגוריתם מקורי, המאפשר לנתח ולהשוות את המאפיינים הצורניים של שברי חרס רבים.
 
המדענים כבר חקרו בדרך זו ממצאים ארכיאולוגיים מהנמל והמרכז המסחרי העתיק שהיו קיימים בחוף דור, ושנחפרו בשנים 2000-1980 בידי קבוצת ארכיאולוגים בראשותו של ד"ר אפרים שטרן מהאוניברסיטההעברית, וכעת נחפרים בידי בוצותיהם של ד"ר גלבוע וד"ר שרון. בחפירות התגלו שתי שכבות מהמאה ה-12 ומהמאה ה-11 לפנה"ס כשביניהן שכבה של הרס. הארכיאולוגים הניחו שהפיניקים, אשר כבשו את דור מגויי הים במאה ה11- לפנה"ס, הרסו את הנמל. אך כמה חוקרים היו סבורים שהייתה המשכיות מסוימת בייצור כלי החרס במקום גם לאחר הכיבוש. שאלה זו נותרה ללא מענה, עד שהניתוח הממוחשב שבוצע בשיטה שפיתח פרופ' סמילנסקי אישר שאכן תעשיית הקרמיקה באתר עברה תהליך של התפתחות אבולוציונית במשך שתי המאות האלה. ממצא זה תומך בתפיסה שלפיה התקיימה מקום המשכיות תרבותית, כך שנראה שהפיניקים לא השמידו את כל הקדרים שחיו במקום.
 
במחקר אחר, בשיתוף עם ד"ר עידית סרגוסטי, יישמו החוקרים את השיטה החדשה בחקר המבנה של גרזני יד פרה-יסטוריים מתקופת האבן הקדומה. גרזן היד היה בין הכלים הראשונים שנוצרו בידיהם של ההומינידים הקדומים כאשר נדדו מאפריקה לאסיה לפני יותר ממיליון שנה. ניתוח ממוחשב גילה, כי בשלושה אתרים נעשו הגרזנים סימטריים יותר ויותר עם הזמן. היות שהיכולת ליצור סימטריה דורשת תיחכום מסוים, יכולה העלייה בסימטריה לעזור לעקוב אחרי האבולוציה הקוגניטיבית של אבותינו הקדמונים.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם