בעיות של אחרים

 

דמיינו את עצמכם קמים בבוקר ומבקשים מהמכונית לקחת אתכם לעבודה. בדרך, הטלפון מודיע לכם שבעוד חצי ק"מ תוכלו לשתות את הקפה האהוב עליכם, ולפני שתעלו למשרד, הוא מזכיר לכם את פגישת העבודה שמתוכננת לעוד מספר דקות בקומה השנייה של הבניין. בדרך חזרה הוא יזכיר לכם לאסוף את הילד מהגן, ומשם להסיע אותו לחוג שחייה, ולקנות חלב וקוטג'. המכונית כבר תדע את הדרך. ואם לא - היא תיעזר בטלפון, וגם זאת ללא התערבותכם.

 

אם תשאלו את ד"ר שושנה לייב - אחת מהמדענים הראשיים ומנהלת קבוצה בחברת "טלקורדיה טכנולוגיות" שבניו ג'רזי, בארה"ב - החזון העתידני הזה נמצא מעבר לפינה. ד"ר לייב היא יזמית ומובילה בפיתוח יישומי תוכנה חדשניים בתחום הדור הבא של הטלפונים הסלולריים. עבודתה מתמקדת בתחום היישומים האישיים מודעי-ההקשר, שהם שירותים הניתנים על-ידי טלפונים חכמים, כמו לדוגמה ניווט חכם, שירותי בידור מותאמים אישית למשתמש, ויישומים הקשורים למציאות מורחבת (ראו מסגרת). באחרונה השתתפה ד"ר לייב בכנס בין-לאומי ראשון מסוגו בישראל מטעם חברת "ג'נרל מוטורס" בנושא "מכוניות חושבות נוהגות את העתיד", שם הציגה את פיתוחיה העתידיים בתחום שירותי הטלפונים החכמים. ד"ר לייב: "יישומים אלה תופסים מקום חשוב ביותר הודות לפוטנציאל השימוש הגמיש שלהם. הם משפיעים על דרך חיינו - על סוג התקשורת שלנו אחד עם השני, ועל הדרך שבה אנחנו צורכים מידע ובידור".

 

אחד האתגרים הניצבים בפניה היום הוא יצירת יישומים שיהיו לא רק קלים לשימוש, אלא גם יספקו חוויה מיוחדת למשתמש; למשל, פיתוח עתידי של תקשורת בין שתי מכוניות שנוסעות אחת לצד השנייה באופן אקראי בכביש מהיר. ד"ר לייב: "מכיוון שלפי כללי הנימוס בארה"ב לא נהוג לשוחח בצעקות דרך החלון, יוכל נהג במכונית א' ליצור קשר עם הנהג שלצידו באמצעות הטלפון הנייד, ולשאול אותו איך מגיעים ליעד מסוים. זו עדיין חדירה לפרטיות, אבל קצת יותר אלגנטית ופחות ישירה. פיתוח מסוג זה דורש כמובן עבודת תשתית אין-סופית כמעט של הזנת פרטים ברשת, וכן את קיומה של גישה לרשת מכל מקום נתון".

 

ד"ר שושנה לייב (לשעבר הרט) התחילה את דרכה המדעית בתחום שונה לחלוטין - בשנת 1971 היא הגיעה למכון ויצמן למדע עם תואר ראשון בכימיה פיסיקלית מהאוניברסיטה העברית, כדי ללמוד לתואר שני במחלקה לפיסיקה כימית. במהלך לימודיה החליטה לפנות לכיוון אחר, ובשנת 1980 סיימה בהצטיינות את התואר השלישי במתמטיקה שימושית ומדעי המחשב, בהנחייתם של פרופ' רוי קפלן ופרופ' לי סגל. "כשאני מביטה לאחור על השנים שלי במכון, אני שמה לב שתמיד שאפתי לפתור בעיות של אחרים, ולקדם אותן לשלב הבא", היא מספרת. "החוקרים בפקולטה למדעי החיים פתחו בפני עולם שלם כשפרסו בפני את הבעיות הפתוחות שבהן נתקלו במהלך המחקר שלהם. אני הייתי מלאת התפעלות והשראה מהיופי ומהאלגנטיות של המנגנונים הביולוגיים, ומהדרך החכמה שבה הם הצליחו לפתור בעיות סבוכות". אחד האתגרים הביולוגיים הראשונים איתם התמודדה דר' לייב - בעבודת הדוקטורט - היה להעריך את משך הזמן שלוקח למולקולות שונות להיטמע בתוך מבנה תאי או תת-תאי. "התרומה של עבודת הדוקטורט שלי הייתה לספק לחוקרים מתחום מדעי החיים דרך אינטואיטיבית להעריך את משך התהליכים שהם חקרו, ולהראות את השפעת הזמן הזה על הצורה של המבנים התאיים או התת-תאיים האלה".לאחר סיום הדוקטורט יצאה למחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטת ייל בניו הייבן, קונטיקט. בעבודתה ניסתה לבדוק האם אפשר לגרום למחשבים להבין מאמר בעיתון באותה דרך בה מבינים אותו בני-אדם. "הבעיה בה נתקלנו הייתה כיצד להזין את המחשב ב'ידע כללי' שיאפשר לו 'להבין' למה מתייחס המאמר, וגם להעריך מדוע המאמר חשוב או מעניין. זו בעיה סבוכה, שחוקרים לא הצליחו לפתור עד היום. המחקר שם גרם לי לחשוב על מהותה של האינטליגנציה האנושית, ועל צורותיה של אינטליגנציה לא אנושית".

 

לאחר מכן קיבלה משרה במחלקה למדעי המחשב ולאינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטת באפלו, שם עסקה - יחד עם תלמידי המחקר שלה - בפיתוח מערכות אינטליגנטיות לעיבוד ולסיווג מסרים המתקבלים במשמר החופים האמריקאי מאוניות, ובפיתוח יישומים נוספים לתעשייה המקומית ולממשלת ארה"ב. "באותה תקופה פנו אלי חברות מסחריות רבות, וביקשו ממני לפתור בעיות מאוד מעניינות, וכך החלטתי שיהיה מרתק לעבוד ממש בתעשייה. התחלתי לעבוד ב-Bellcore - מעבדות המחקר השימושי של חברת התקשורת 'בל'. העבודה שם הייתה מרתקת: הייתי מוקפת בחוקרים מעולים, ועמדתי בחזית המחקר של פיתוחים ויישומים המשמשים כיום את כולנו בטלפונים קוויים וניידים".

 

בשנת 1999 עזבה את מעבדות Bellcore, והקימה חברה עצמאית בשם Elity Systems. "משכה אותי העובדה שחברת סטארט-אפ קטנה יכולה ממש לחדש ולחדור לשוק בצורה מהירה ומוצלחת כל כך". בשנת 2004, לאחרשמכרה את החברה, עבדה מספר שנים כמנהלת בחברת ההשקעות "מיורקס". לאחר מכן החליטה לחזור לחבריה ב-Bellcore. החברה החליפה בעלים בינתיים, ושמה שונה ל"טלקורדיה", ושם היא עובדת עד היום. מחקריה הובילו לרישום שלושה פטנטים בתחום שירותים עתירי מידע, ועוד רבים אחרים מצויים בתהליכי אישור. בשנת 2009 פירסמה יחד עם שני חוקרים נוספים ספר המתאר את גישתה למהפכה הסלולרית, תחת השם The fabric of Mobile services: Software Paradigms and Business, ובימים אלה היא משלימה את כתיבתו של ספר נוסף - Web personalization and Information Filtering.

 

"בעשורים האחרונים ראינו התפתחות חסרת תקדים בפיתוח מחשבים וטכנולוגיות תוכנה", אומרת ד"ר לייב, "אך לדעתי זוהי רק ההתחלה. אני חושבת שתוכנה יכולה להיות חכמה יותר, מהירה יותר, ויכולה לספק תובנות עמוקות יותר. אנחנו יכולים לייצר כמות אדירה של מידע, והאתגר הוא כיצד לסנן ולהתאים אישית את כל המידע הזה, וכיצד ליצור סדר והיגיון בדברים".