ובחרת בחיים

01.12.2005
פרופ' אלכסנדר (סשה) ברשדסקי. פיסיקה של תאים חיים
 
 
החיים הם לא לנצח. כשהאמת הזאת חדרה להכרתו של תלמיד בית-הספר היסודי במוסקבה, אלכסנדר (סשה) ברשדסקי, היא הפכה עליו את עולמו. הנערה מאוכזב החליט, בו במקום, להקדיש את חייו לתיקון המצב העגום הזה. ובכל זאת, כשהגיע הזמן שבו היה עליו לבחור מסלול לימוד אקדמי, מדעי החיים לא נחשבו כאפשרות הבאה בחשבון. באותו זמן, ברוסיה, הביולוגיה רק החלה להתאושש מהחורף הסיבירי של הפסבדו-מדע. לאורך כל תקופת שלטונו של סטאלין ועד לנפילת חרושצ'וב נחשבה הגנטיקה ל"מדע בורגני" שהעיסוק בו אסור בתכלית. במקומה הציעו השלטונות הסובייטיים את תורתו של האגרונום טרופים ליסנקו, שטען, בין היתר, שאם מגדלים חיטה בתנאים מסוימים, היא יכולה לתת זרעים של שיפון.
 
הבחירה הטבעית של ברשדסקי הייתה, לפיכך, ביו-פיסיקה, אלא שהפקולטה לפיסיקה, על כל ענפיה, הייתה אז סגורה כמעט לחלוטין ליהודים, שנחשבו לסיכון ביטחוני. כך, בשנת 1965, נחת ברשדסקי הצעיר בפקולטה היוקרתית למתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה, רגע לפני שגם בכניסה אליה הושמו מחסומים מיוחדים ליהודים, שמנעו כמעט לחלוטין את כניסתםשל סטודנטים יהודים חדשים לתחום מדעי זה. הנימוק להגבלה על כניסת יהודים לפקולטה למתמטיקה: "לפני המהפכה עסקו במתמטיקה בני אצולה, אנשי דת ויהודים. היום אין לנו בני אצולה ולא אנשי דת, כך שאם ניתן ליהודים יד חופשית, הם ישתלטו לנו על המתמטיקה".
 
בסופו של דבר, דווקא בפקולטה למתמטיקה מצא ברשדסקי את ההזדמנות לעסוק בשאלות בסיסיות על מערכות חיות שעליהן חלם מילדות. המורה שלו, המתמטיקאי היהודי-רוסי הדגול ישראל גלפנד - אשר מאוחר יותר, בהיותו כבן 80, הפך לפרופסור כבוד באוניברסיטת ראטגר שבניו-ג'רסי - התעניין באופן מיוחד בביולוגיה. הוא רצה לחזק את הביולוגיה הסובייטית, אשר נחלשה לאחר שנים של אינדוקטרינציה של תורת ליסנקו, והחליט להפנות לתחום מתמטיקאים צעירים. במסגרת זו הזמין גלפנד את הביולוג הבכיר יורי וסילייב להרצות לפני הסטודנטים בפקולטה למתמטיקה, ובהם ברשדסקי.
 
לאחר שסיים את לימודיו בפקולטה למתמטיקה המשיך ברשדסקי ללימודי תואר שלישי בהנחיית וסילייב, שאתו המשיךלשתף פעולה גם לאחר שהתקבל כחוקר במכון לחקר הסרטן במוסקבה. הוא הפך למדען ידוע ומצליח, אך למרות זאת, בשל היותו יהודי ("סיכון ביטחוני"), נמנע ממנו לנסוע לכנסים מדעיים מחוץ לגבולות ברית המועצות, וקידומו נעצר.
 
בשנת 1984 שוב התערב הגורל לטובתו של ברשדסקי, והפעם בדמותו של חבר אקדמיה סובייטי שפעל נמרצות למען האדרת שמו בעולם. בניסיון לבנות לעצמו לובי בקהילה המדעית הבין-לאומית, קיבל חבר האקדמיה אישור מהקג"ב להזמין מדענים מכל העולם, כולל ישראל, לכינוס במוסקבה. במשלחת הישראלית לאותו כנס השתתפו פרופ' אפרים קציר, פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון ופרופ' בני גיגר, ממכון ויצמן למדע. ברשדסקי הכיר את עבודותיו של גיגר, ופגישתם במוסקבה הובילה לשיתוף פעולה ארוך-טווח ופורה, שמאז הוביל לעשרות מאמרים מדעיים משותפים. בשנת 1992, לאחר שהתפרקה ברית המועצות, דחה ברשדסקי הצעות עבודה מארה"ב ומאנגליה, הגיע לארץ והצטרף למחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון. "היום אני אוהב את הארץ, אבל בזמנו לא ידעתי כלום על ישראל, ידעתי רק שכאן עובד בני גיגר, ושאתו אני רוצה להמשיך לשתף פעולה".
 
ברשדסקי שואף לענות על שאלות בסיסיות על תאים חיים: איך הם נעים ונצמדים זה לזה, או למשטחים שונים, וכיצדהם "חשים" את סביבתם. חקר התהליכים הללו מחייב עיסוק בתהליכים פיסיקליים, ולפיכך, רבות מעבודותיו של ברשדסקי בשנים האחרונות נעשו בשיתוף פעולה עם פיסיקאים. באחד מהישגיהם החשובים ביותר גילו ברשדסקי ושותפיו למחקר, שכדילייצר אות תנועה צריכים התאים להפעיל כוח פיסי בנקודות מגע. נקודות אלה מתפקדות כמעין עוגנים שמאפשרים לתא להיאחז במשטח ולנוע על פניו. בדומה למטפס הרים שמושך את עצמו כלפי מעלה, במעלה הצוק, באמצעות יתד שהוא תוקע בסלע, כך גם התא תלוי בכוח המופעל בנקודת מגע: ככל שהכוח גדול יותר, כך האות שמפעיל את תנועת התא חזק יותר. תהליך זה חייב להיות מבוקר בקפידה, שכן עיגון יתר מוביל בדרך כלל להאטה ולהפחתה בתנועת התאים.
 
ממצא זה הוביל למחקרים רבים שביצעו ביולוגים ופיסיקאים במקומות שונים בעולם - כולל ברשדסקי עצמו ומדענים נוספים במכון ויצמן, במטרה לברר את התהליכים המולקולריים המתחוללים בתוך התא בתגובה להפעלת כוח פיסי. במחקרים נוספים מנסה ברשדסקי להבין את תפקידן של המיקרו-טובולות, המהוות מרכיב חשוב בשלד התאי, בתנועת התא.
 
אלה הן שאלות בסיסיות, אך יש להן גם השלכות חשובות על בריאות האדם. למשל,בתאים סרטניים, העוגנים של נקודות המגע משובשים, וייתכן שהדבר גורם לתנועה יתרה של תאים אלה, ולהתפשטות גרורות. אם נבין באופן מלא את השיבוש הזה, ייתכן שנוכל לבלום את תנועת תאי הסרטן ולמנוע את התפשטותם ההרסנית בגוף. כך, על אף שברשדסקי נטש מזמן את רעיונות הילדות שלו על אלמוות, המחקר שלו עשוי לעזור לאנשים רבים להיות בריאים יותר בתקופת חייהם.
 

אישי

פרופ' אלכסנדר (סשה) ברשדסקי מתגורר במרחק עשר דקות הליכה מהמכון, עם אשתו סווטלנה. הוא מנגן בפסנתר, אוהב להאזין למוסיקה קלאסית, ומצייר בעצמו את האיורים לספריו ולמאמריו המדעיים. בנוסף למטרותיו המדעיות יש לו שני אתגרים, שאותם טרם הגשים: ללמוד עברית ולקבל רישיון נהיגה. בתו נטלי נשואה למתמטיקאי ועוסקת בלימודים קלאסיים בבוסטון.
 
שיר שכתב ברשדסקי לווסילייב לכבוד יום הולדתו ה-75(על משקל שיר מפורסםשל פושקין, וכמובן בחרוזים. התרגום חופשי):
 
איך אוכל לשכוח
את הכישלונות ואת ניצחון המוח
איך יחדיו כתבנו ספר
על חוכמת התא וכוח השלד
 
על פגישה עיוורת בחסות הגורל
ועל הרעיונות שניצתו באותו סמינר
העולם היה טוב אלינו, אין מה לדבר
אך מכל המנעמים נעמת לי, חבר
 
אלכסנדר ברשדסקי (למעלה) עם יורי וסילייב
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם