רגעים של אמת

 

 

"כשאתה רוצה לירות, תירה, אל תדבר" - המשפט האלמותי הזה מסרטו עטור התהילה של סרג'יו ליאונה, "הטוב הרע והמכוער", מדבר באותה דרך אל מוחותיהם של כל בני-האדם באשר הם. מסקנה זו עולה ממחקר שביצעו באחרונה מדענים ממכון ויצמן למדע בשיתוף עם מדענים מארה"ב, שעקבו - באמצעות שתי מערכות שונות - אחרי פעילות מוחם של בני-אדם אשר צפו באותו קטע מסרט הקולנוע הקלאסי. בחלקו הראשון של הניסוי התקבלו, באמצעות מערכת בלתי-פולשנית למדידת תיפקודי מוח בתהודה מגנטית fMRI, רישומים ממוחם של 11 מתנדבים ישראליים בריאים. אלה הושוו לאותות שנקלטו ממוחותיהם של חולי אפילפסיה אמריקאיים שחישנים הוחדרו למוחם לצורך בדיקות קליניות.

 

במחקר, שביצעו תלמידי המחקר רועי מוכמל, הגר גלברד ואורי חסון, פרופ' רפאל מלאך וד"ר עמוס אריאלי מהמחלקה לנוירו- ביולוגיה במכון ויצמן למדע, יחד עם פרופ' יצחק פריד מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA, התברר שמוחותיהם של כל הנבדקים, ישראלים ואמריקאים, בריאים וחולים, הגיבו באורח דומה לקטעים שונים בסרט. לא פחות חשובה הייתה העובדה, שנמצא דמיון רב בין פעילויות המוח שנבדקו באמצעות מגעים חשמליים (שכל אחד מהם מודד פעילות של כ20- נוירונים), לבין פעילויות המוח שנמדדו באמצעות סריקה לא פולשנית של fMRI אשר משקפת את פעילותם של מיליוני נוירונים.

 

העובדה שמקבץ קטן של נוירונים יכול לתת מושג מהימן על פעילות של איזור מוח שלם רומזת ששום נוירון בודד אינו מתמחה בפעילות ייחודית, וכי הפעילויות מבוזרות בין כל הנוירונים; וכן, שהמידע לא נשמר בשום נוירון בודד, אלא נובע מדפוס יחסי של פעילות מספר רב של נוירונים ברשת. כך, למשל, לאות "א" אין שום משמעות כשהיא עומדת לבדה, אך היא מקבלת משמעות מסוימת כשהיא ניצבת ליד אות אחרת, כגון "אב".

 

אמנם, המדענים יודעים מזמן שמשימות שונות במוח מבוזרות בין נוירונים רבים, אך מחקר זה הראה לראשונה שנוירונים מעטים כל כך יכולים להעיד במהימנות רבה כל כך על פעילותם של נוירונים רבים כל כך. "הופתענו מהתוצאה הזאת", אומר פרופ' מלאך, "ממש כפי שהיינו מופתעים לגלות שסקר אקראי שבמסגרתו מרואיינים 20 אנשים בניו-יורק יכול להעיד על דעתם של 20 מיליון תושבי ניו-יורק".

 

ממצאים אלה גם תרמו ליישובו של ויכוח שהתקיים באשר לאמינות המדידה של תיפקודי מוח באמצעות תהודה מגנטית fMRI. שלא כמו מגעים חשמליים, היוצרים מגע עם הנוירונים ומודדים את פעילותם החשמלית, ה- fMRI מודד את הפעילות המוחית באופן עקיף, דבר שעורר ויכוח באשר למהות הפעילות הנמדדת: האם היא משקפת פעילות חשמלית של תאי העצב? שינויים בזרימת הדם במוח? או שינוי של תכולת החמצן המומס בדם? ההתאמה המלאה שהתקבלה במחקר הנוכחי, בין המדידות החשמליות הישירות (מגעים חשמליים) לבין התוצאות שנמדדו באמצעות ה- fMRI, סיפקה את ההוכחה המבוקשת באשר לאמינותו של ה- fMRI ככלי למיפוי אמין של פעילות מוחית.

 

פרופ' מלאך: "השתמשנו בשתי שיטות שונות, הנבדקים שלנו באו משני צידי האוקיינוס האטלנטי, חלקם דוברי אנגלית וחלקם דוברי עברית, אחדים מהם חולי אפילפסיה ואחרים מתנדבים בריאים - אך בכולם רשמנו פעילות מוחית דומה בתגובה לאותו סרט. זה מזכיר לי את דברי הבמאי פטר ברוק כשקיבל באחרונה את פרס דן דויד. הוא אמר, שהתיאטרון מציע 'רגע של אמת, שבו כל אדם מתרגש באותה דרך'. אולי נכון הדבר גם לכל האמנויות, כולל הקולנוע. אבל מעבר לזה, עכשיו כבר ברור שהמדידה, באמצעות מגעים חשמליים או באמצעות fMRI, תניב אותה התשובה".