התפוצצות

01.09.2006
פרופ' אלי וקסמן. תיאוריה ותצפית
 
לכוכבים יש חיים מעניינים, אבל גם המוות שלהם יכול להיות אירוע מרשים. כמה מהם מסיימים את חייהם כחורים שחורים, אבל רגע לפני כן הם מתפוצצים, משליכים את החומר שמרכיב אותם לכל עבר, ומאירים באור נגוהות את היקום כולו. זה קורה רק לכבדים שבחבורה, בעלי מאסהה גדולה לפחות פי 20  ממאסת השמש שלנו.הפיצוץ נראה למרחקים גדולים בהרבה מהמרחק שממנו אפשר להבחין בכוכב בימים כתיקנם. כך, כאשר כוכב כבד כזה מתפוצץ, אנחנו מבחינים לפתע בנקודת אור חזקה בשמיים, במקום שבו רק אתמול לא ראינו דבר. לכן זכתה התופעהה הזאת לכינוי"כוכב חדש", א ו"סופר-נובה".
 
למעשה, עד כה זיהו המדענים אירועי"סופר-נובה" רק ימים אחדים לאחר תחילת ההתבהרות של הכוכב העומד להתפוצץ. אבל המדענים שמבקשים לחקור את התופעה הזאת שואפים למדוד אותה ולצפות בה קרוב יותר לזמן ההתרחשות האמיתי. זה בדיוק מה שהצליחו לעשות, לראשונה, מדענים מסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, כשאת הפרשנות התיאורטית למחקר סיפק פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן למדע.
 
באמצעות לוויין המחקר המתקדם "סוויפט"  שלנאס"א הצליחו המדענים לזהות סופר-נובהכ-160 שניות בלבד לאחר התחוללותה. התצפית הקרובה לזמן ההתרחשות איפשרה להם להבחין, כי בנוסף לחומר שהכוכב המתפוצץ משליך לכל עבר, משוגרים מאיזור ההתפוצצות גם סילונים של קרינת גאמה, וקרינתX  ("רנטג"ן) חמה. תצפית זו אישרה תיאוריה, שלפיה התפוצצויות הסופר-נובה הן המקור לסילונים של קרינת גאמה שנמדדו בעבר. כן התברר, כי הכוכב המתפוצץ הכיל בעיקר חמצן ופחמן, כלומר, זה היה כוכב גדול למדי. לראשונה הצליחו המדענים גם להבחין בגליהלם הנעים מליבת הכוכב אל פניו, בתהליך התפוצצות שגרם להתפרצויות קרינת הגאמה וקרינתה-X. תהליך זה אישש מודל תיאורטי שהציע פרופ' וקסמן לפני כשנתיים.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם