צופן משולש

01.03.2006
פרופ' אהוד אחישר ועמיתת המחקר ד"ר קנאריק בגדסריאן. הכרת סביבה
 
האם בבסיס פעולתו של המוח מונח צופן כולל ואחיד, כמו, למשל, הצופן הגנטי הזהה בכל היצורים החיים? שאלה זו מעסיקה מדענים רבים זה זמן רב. פרופ' אהוד אחישר, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, סבור - על בסיס ממצאים מסדרת ניסויים שביצע באחרונה - כי התשובה על השאלה הזאת עשויה להיות שלילית. פרופ' אחישר וחברי קבוצת המחקר שלו בחנו את הדרך שבה חולדות משתמשות בשערות השפם שלהן כדי ללמוד על סביבתן. התברר להם, שכדי למקם חפצים במרחב התלת-ממדי משתמשות החולדות בשלושה סוגים שונים של צפנים עצביים.
 
שערות השפם של חולדות הן איברי חישה מפותחים מאוד. כדי לבחון את סביבתה, החולדה מניעה אותן הלוך וחזור במהירות, על-פני עצמים המצויים בסביבתה. כך היא בוחנת את שלושת הממדים של העצמים האלה - האופקי, האנכי והמוקדי (המרחק בין החפץ ובסיס השערה). "ממצאיהן" של השערות מועברים למוח, המנתח את הנתונים ומסיק מסקנות באשר לאופיים, לצורתם ולמיקומם של החפצים העומדים לפני החולדה. אבל כיצד בדיוק מתבצע תהליך עיבוד המידע הזה? תלמיד המחקר מרצ'ין שווד, ועמיתת המחקר ד"ר קנאריק בגדסריאן, יחד עם פרופ' אחישר, מצאו שתהליך הצפנת המידע בכל אחד משלושת הממדים השונים של העצמים הנבחנים מתבצע בדפוס פעולה ייחודי. לדוגמה, כדי לחוש את הממד האופקי, תאי עצב יורים אותות חשמליים בתזמון מדויק, ותיאום האיתותים האלה ביחס לתנועת השערה מצפין את מיקום העצם הנבחן. הממד המוקדי, לעומת זאת, מוצפן בצופן כמותי: ככל שהחפץ הנבחן מצוי קרוב יותר לחוטמה של החולדה, תאי העצב משגרים אותות רבים יותר. גובה החפץ מוצפן על-ידי הפרופיל המרחבי של תאי העצב הפעילים.
 
המדענים גילו גם, כי כל אחד מתאי העצב בבסיסי שערות השפם של החולדות נוטה להתמחות בשיטת הצפנה שונה. עכשיו מתכוננים החוקרים לברר כיצד המוח מעבד את נתוני שלושת הממדים ויוצר, על-פי הצופן המשולש, מיפוי תלת- ממדי של העצמים הנבחנים.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם