גרורות על הכוונת

01.03.2005
פרופ' זליג אשחר. המערכת החיסונית נלחמת בסרטן
 
התפשטות גרורות היא השלב המסוכן והקטלני של מחלת הסרטן. כך, למשל, סרטן הערמונית, הנחשב לאחד מגורמי המוות העיקריים בגברים במדינות המפותחות, מגיע לשלב הקטלני שלו כאשר הוא שולח תאים המייסדים גרורות סרטניות בעצמות. פרופ' זליג אשחר, ראש המחלקה לאימונולוגיה מכון ויצמן למדע, גילה ובחן בהצלחה דרך לכוון טיפול נוגד סרטן אל הגרורות הקטלניות.
 
הטיפול מבוסס על תאים של המערכת החיסונית שעוברים "הכשרה" מיוחדת באמצעות הנדסה גנטית, וכתוצאה מכך מצוידים בשילוב ייחודי של אמצעי ניווט ולוחמה המגביר את יכולתם לזהות ולהרוג את תאי הגרורות הסרטניות. מדובר בשילוב בין שני הכלים העיקריים שמפעילה המערכת החיסונית במלחמתה בפולשים זרים ובגורמי מחלות החודרים לגוף. הכלי הראשון הוא הנוגדנים המזהים מולקולות מוגדרות המוצגות על קרומיהם החיצוניים של תאים נגועים בנגיפים, תאים סרטניים מקוריים, תאי סרטן הנודדים בזרם הדם בדרכם לייסוד גרורות, וכן חיידקים גורמי מחלות. הכלי השני הוא תאי דם לבנים מסוג T, המסוגלים להרוג תאים המזוהים כ"אויב", אלא שבפועל הם מסוגלים לזהות כ"אויב" רק מיעוט מבין הגידולים הסרטניים. במילים אחרות, הנוגדנים מצטיינים בזיהוי האויב, אך מתקשים בהריגתו, ואילו תאי ה- T מצטיינים בהריגת תאי אויב, אך מתקשים בזיהויים. פרופ' אשחר מצא דרך לשלב את שתי היכולות האלה. כדי לעשות זאת הוא יצר –בשיטות של הנדסה גנטית - קולטן מיוחד המוצג על קרומיהם של תאי T,ומצטיין בכושר זיהוי הדומה לזה של נוגדן. כך, למעשה, עלה בידו ליצור תאים לוחמים המסוגלים לזהות ביעילות את תאי הסרטן (המקוריים או הגרורתיים) ולהורגם.
 
מחקר זה בוצע בעכברים חסרי יכולת חיסונית, שבגופם הושתלו גידולי סרטן אנושיים, ואליהם הוזרקו תאי T אנושיים המצוידים בקולטן המהונדס. כך, בניסוי שבוצע בפועל בעכברים, בחנו המדענים את דרכי הפעולה של מערכות ביולוגיות אנושיות. אלא שבשלבים הראשונים של המחקר התקשו התאים שהוכשרו למלחמה בסרטן לאתר את תאי הגרורות שהתמקמו בעצמות. כדי להתגבר על הקושי הזה טיפלו המדענים בעכברים - מראש - בתרופה כימית מסוימת, וכן במנות קטנות של קרינה (שאינה משפיעה על הגידול הסרטני).
 
שני הטיפולים המקדימים הללו גורמים פגיעה קצרת מועד בלשד העצם, שבו מתמקמים תאי הגרורות הסרטניות, ואליו אמורים להגיע התאים שהוכשרו למלחמה בתאי הסרטן. כתוצאה מהטיפולים המקדימים (טיפול כימי או מעט קרינה), שולח לשד העצם אותות מצוקה שתכליתם גיוס עזרה מהמערכת החיסונית. אלא שאותם אותות נקלטים גם על-ידי התאים הלוחמים בסרטן, ומכוונים אותם למטרתם: האתרים שבהם התאים הסרטניים מייסדים גרורות סרטניות. אותות אלה מסייעים לתאים הלוחמים גם לחצות מחסומים המפריעים להם לחדור אל לשד העצם.
 
בעכברים שקיבלו אחד משתי הטיפולים המקדימים, ולאחר מכן קיבלו מנה של תאי T מהונדסים, המכוונים למטרתם בשיטה שפיתח פרופ' אשחר, ניכר הרס משמעותי של הגרורות הסרטניות. באחדים מהם אף הושגו נסיגה בגודל הגידול והפוגה מוחלטת של המחלה הסרטנית, שנמשכה עד לסיום המחקר. שיטת פעולה זו עשויה להתאים במיוחד לחולי סרטן המצויים בשלב שבו הם אינם מגיבים לטיפולים רגילים. מכיוון שכך, המדענים מקווים שבקרוב אפשר יהיה לבחון את השיטה בניסויים קליניים.
 
במחקרים אלה, שהאחרון מביניהם פורסם באחרונה בכתב העת המדעי JOURNAL OF CLINICAL INVESTIGATION, שיתפו מדעני מכון ויצמן פעולה עם ד"ר יהונתן פינטהוס מהמרכז הרפואי על-שם שיבא בתל-השומר.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם