אורחת המדור: ד"ר גייל דינטר-גוטליב, נשיאת אוניברסיטת אכדיה, נובה סקוטיה, קנדה
"תוך כדי עבודת הדוקטורט שלי נוכחתי שוב ושוב בהכרה הבין-לאומית הרחבה שניתנה למחקרים שבוצעו במכון ויצמן למדע"
ד"ר גייל דינטר-גוטליב, בוגרת מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, היא האשה הראשונה שהתמנתה לתפקיד נשיאת אוניברסיטת אכדיה בנובה סקוטיה, קנדה. היא גם היהודייה הראשונה שמונתה לעמוד בראש האוניברסיטה בת 166 השנים. גייל הגיעה לישראל, עם בעלה פיליפ, בשנות ה70-. הם תכננו להישאר כאן כשנה אחת בלבד. באותו זמן היא החזיקה באמתחתה תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בניהול חינוכי. היא לימדה מדעים בבית-הספר הבין-לאומי בכפר שמריהו, והוא התקבל ללימודי מוסמך למדעים במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, בהנחייתו של פרופ' מתי פרידקין מהמחלקה לכימיה אורגנית. גייל: "בתחילה הארכנו את שהייתנו לשנתיים כדי שפיליפ יוכל לסיים את הלימודים לתואר שני, אבל אז ראינו כי טוב, החלטנו 'לעשות עלייה' וללמוד לדוקטורט במדרשת פיינברג. פיליפ המשיך לעבוד בהנחייתו של פרופ' פרידקין,ואני פניתי לתחום הביוכימיה בהנחייתו של ד"ר גבריאל קאופמן, שהוא עצמו בוגר מדרשת פיינברג, בהנחייתו של פרופ' אוריאל ליטואר.
"תוך כדי עבודת הדוקטורט שלי נוכחתי שוב ושוב בהכרה הבין-לאומית הרחבה שניתנה למחקרים שבוצעו במכון ויצמן למדע. האווירה במכון הייתה נעימה ואינטלקטואלית, ועד היום אני מספרת לאנשים כיצד בכל יום, בעשר בוקר, נאספו כל חברי קבוצות המחקר, שתו קפה יחד והחליפו רעיונות באווירה פתוחה, ידידותית, ומפרגנת.היום, באוניברסיטת אכדיה,אנימפתחת פרויקט שנועד לאמץ את מנהג 'שעת הקפה', שנתן לי בזמנו כל כך הרבה השראה. אני מאמינה שזהו כלי מדעי חשוב,שיכול להאיץ את חילוף החומרים ואת זרימת המידע והרעיונות בין המדענים.
"לאחר שסיימתי את הדוקטורט במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע נסעתי לבצע מחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדתו של ד"ר תומס ר. צ'ק, זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 1989,במחלקה לכימיה וביוכימיה באוניברסיטת בולדר, קולורדו. העבודה שביצעתי במכון הכינה אותי היטב לעבודתי כחוקרת עצמאית, כשהקמתי מעבדת מחקר משלי באוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה. בסיכומו של דבר אפשר לומר,שהעובדה שקיבלתי הכשרה מדעית וקיבלתי תואר שלישי במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע היא התשתית לכל הישגי במשך השנים, וגם לתפקיד שאותו אני ממלאת היום".
לקמפוס הפסטורלי של אוניברסיטת אכדיה בנובה סקוטיה שבקנדה, השוכן על גבעה שמשקיפה על מפרץ פונדי, הגיעה ד"ר דינטר-גוטליב היישר ממנהטן. כאן החלה בגיוס 75 מיליון דולר להקמת מבנים חדשים בקמפוס, מרכז ללימודי סביבה וביולוגיה, וכן מבנה שבו יפעלו עשר חברות הזנק העוסקות בנושאי איכות הסביבה."גיוס הכספים כולל גם גיוס משאבים לפרויקטים לימודיים ולמלגות לסטודנטים",אומרת גייל. נכון להיום, לכל אנשי הסגל ול4,000- הסטודנטים באוניברסיטת אכדיה יש מחשבים ניידים עם תוכנה וחומרה זהים.
"בתפקידי כנשיאת האוניברסיטה אני משתמשת בכל מה שלמדתי בהזדמנויות שונות בחיים, מניהול מעבדה, דרך הוראה בבתי-ספר תיכוניים, ועד להיותי רעיה ואם לשלושה ילדים. יום העבודה שלי נמשך 14-12 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע.בתקופה זו של חיי, לאחר שהילדים גדלו, וכשבן-זוגי, פיליפ, עסוק מאוד במחקר שלו, אני יכולה להקדיש את עצמי לתפקיד".
במשך כל הקריירה שלה שילבה ד"ר דינטר-גוטליב פרויקטים מדעיים, פרויקטיםחינוכיים הקשורים במדעי הסביבה, ופעילות למען הקהילה. כך, למשל,כאשר בעבודתה המדעית באוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה עסקה במחקרים הקשורים לנגיף ה-HIV הגורם איידס, פיתחה במקביל תוכנית חינוכית בנושא איידס, שהיוותה מודל לאומי בארה"ב.
לפני שעברה לאוניברסיטת אכדיה כיהנה ד"ר דינטר-גוטליב בתפקיד דיקנית קולג' דיסון למדע ולאמנויות באוניברסיטת פייס שבניו-יורק. בתפקידה זה ביצעה בקולג' שינויים מבניים וארגוניים, ובין היתר הקימה מרכז למען הקהילה, מרכז לשירות הציבור, ומכון ללימודי הסביבה והאיזור.
ד"ר דינטר-גוטליב נולדה בפורטצ'סטר, ניו-יורק. כנערה צעירה, תלמידת בית- הספר התיכון ביונקרס, ניו-יורק, התאהבה בביולוגיה, החליטה לפנות לתחום זה ולהיות למדענית. בנה דייוויד הוא עורך-דין בסן פרנסיסקו. בתה, יעל, שנולדה בארץ, עוסקת בפיקוח על זכויות האדם. בתה, נועה, שאף היא נולדה בארץ, עוסקת בחינוך לבריאות בעיר ניו-יורק; ובעלה, פיליפ, עוסק במחקר בבית-הספר לרפואה בבפאלו, ומתמקד בניסיונות לפתח טיפולים רפואיים על בסיס ארס עכבישים. ד"ר דינטר-גוטליב: "אנחנו מבלים הרבה מזמננו במטוסים, מתגעגעים מאוד לארץ,מגיעים לביקורים מדי פעם, והיינו רוצים לבקר כאן יותר".