נפש חסונה

 

קשר חדש ומפתיע בין המערכת החיסונית והמוח, שגילו מדעני מכון ויצמן למדע, מציע הסברים חדשים לתיפקודי מוח עילאיים כמו למידה, זיכרון, והיבטים אחדים של יציבות נפשית. התגלית מערערת על התפיסה שלפיה מערכת העצבים המרכזית (המוח ועמוד השדרה) מהווה שטח נייטרלי, שהוא "מחוץ לתחום" עבור המערכת החיסונית המנהלת קרבות יומיומיים באזורים שונים בגוף.

 

מדענים רבים בעולם סברו, שגדודי התאיםשל המערכת החיסונית אינם יכולים להגיע למוח הבריא, ואם יגיעו אליו הם יגרמו נזקים בתיפקודי מוח שונים. אבל במחקר חדש, שהתפרסם באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים" (PNAS), מראים המדענים, שפעלו בראשותה של פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, שתאי המערכת החיסונית דווקא ממלאים תפקיד מרכזי וחשוב בהתפתחותם ובתחזוקתם שלתיפקודי המוח.

 

במחקר שהוביל למסקנות המפתיעות האלה בחנו פרופ' מיכל שוורץ ותלמיד המחקר יונתן קיפניס מהמחלקה לנוירוביו- לוגיה במכון ויצמן למדע את ההשערה, כי תאי המערכת החיסונית ממלאים תפקיד אינטגרלי בפעילות המוח. המדענים השתמשו בעכברים בעלי מערכות חיסוניות לקויות, ובשיתוף פעולה עם ד"ר חגית כהן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב העבירו אותם מבחן שבו נדרשו ללמוד למצוא במה חבויה בבריכת מים ולזכור את הדרך אליה. עכברים בריאים למדו תוך ימים ספורים לשחות אל הבמה בדרך הקצרה ביותר, וזכרו את המסלול לצורך "מסעות" נוספים. אבל לעכברים שהמערכות החיסוניות שלהם היו לקויות נדרש זמן רב יותר עד שהצליחו למפות את הדרך במוחם. כאשר התאים החיסוניים החסרים הוזרקו לעכברים אלה (דבר שגרם לשיקום - חלקי לפחות - של המערכת החיסונית שלהם), עלתה עקומת הלמידה שלהם והגיעה לרמה של עקומת למידה הדומה לזו שמאפיינת עכברים רגילים.

 

אחרי שהתברר שמערכת חיסונית בריאה דרושה לתיפקוד התקין של המוח, עלתה השאלה כיצד - אם בכלל - משפיעה המערכת החיסונית על מחלות נפש שמאופיינות בחוסר איזון בפעילות מוחית. המדענים שיערו שבחולי סכיזופרניה, למשל, הגברת פעילותה של המערכת החיסונית עשויה לסייע למוח להתגבר על הפגם.

 

כדי לבחון את ההשערה הזאת, ניתנו לעכברים רגילים חומרים אמפטמיניים שמחקים את התסמינים של סכיזופרניה במוח. חלק מהעכברים האלה גם קיבלו חיסון שמבוסס על התרופה "קופקסון" (שהומצאה על-ידי מדעני מכון ויצמן, ומשמשת לטיפול בחולי טרשת נפוצה). מחקרים שבוצעו בעבר בקבוצת המחקר של פרופ' שוורץ, שבה חבר גם תלמיד המחקר יונתן קיפניס, נמצא ש"קופקסון" עשוי להועיל לחולים במחלות מוח ניווניות נוספות. בניסוי הנוכחי נמצא שהעכברים שלא קיבלו "קופקסון" הפגינו התנהגות מופרעת האופיינית לחולי סכיזופרניה. לעומתם, העכברים שהמערכת החיסונית שלהם תוגברה עקב החיסון ב"קופקסון", הפגינו התנהגות רגועה יותר ללא תופעות דמויות פסיכוזה.

 

פרופ' שוורץ: "ייתכן שפגיעה והפחתה בפעילות המערכת החיסונית, כתוצאה מהזדקנות או, למשל, כתוצאה מחשיפה לנגיף ה-HIV הגורם איידס, הן הגורם לירידה בתיפקודי המוח. תפיסה חדשה זו עשויה לשנות את הגישה למחלות המלוות באובדן זיכרון. התגלית החשובה ביותר שלנו היא שתיפקודו של המוח אינו מנותק מהתיפקודים של שאר חלקי הגוף, ושלמעשה, המערכת החיסונית ממלאת תפקיד מרכזי בפעילותו". 

 

העובדה שמחקר זה מצביע על השפעת המערכת החיסונית על מספר תיפקודי מוח עילאיים, לרבות תיפקודי חשיבה, התנהגות ורגש, עשויה להשפיע בעתיד על תחומים רבים של חקר המוח, וכן להוביל לפיתוח גישות טיפוליות חדשות לרפואת המוח.

 

איזון במערכת החיסונית הוא עניין לא פשוט. יותר מדי פעילות, במיוחד של תאים התוקפים חלבונים עצמיים של הגוף, עלולה לגרום למחלות של תגובת חיסון-יתר כנגד הגוף עצמו (מחלות אוטואימוניות) כמו סוכרת מסוג 1, או טרשת נפוצה. לעומת זאת, מעט מדי פעילות של תאי המערכת החיסונית כנגד חלבונים עצמיים (תאים אוטואימוניים) עלולה לאפשר התפתחות של מחלות שונות, לרבות גידולים סרטניים והתנוונות במערכת העצבים. על מנת להבטיח שהתאים האוטואימוניים האלה(תאי הדם הלבנים המשתתפים בתגובההחיסונית) יפעלו במידה מספקת כדי לבלום מחלות שונות ולא יפעלו במידה רבה מדי, העלולה להוביל להתפתחות מחלות אוטואימוניות, פועלים בגוף תאים נוספים, המווסתים ומבקרים את פעילותם של התאים הלוחמים. תאי הבקרה האלה קרויים תאי T רגולטורים( TREG).

 

אבל מי מבקר את פעילותם של תאי הבקרה? מדענים רבים בכל העולם חיפשו זה זמן רב תשובה לשאלה זו. פרופ' שוורץ, יהונתן קיפניס וחברים נוספים בקבוצת המחקר של פרופ' שוורץ מציעים עכשיו את האפשרות, שהמפתח לשליטה על חלק ממערכת החיסון האחראי לחיסון כנגד מרכיבים עצמיים של הגוף, נמצא במוח. הם מצאו שדופאמין, חומר המתפקד במוח כמתווך כימי-עצבי, הוא "קו תקשורת ישיר" בין המוח לתאי הבקרה של המערכת החיסונית. חומר זה מווסת את פעילותם של תאי ה-ger-T. בנוכחות הדופאמין פוחתת פעילותם של התאים המווסתים, דבר שמאפשר התחזקות של תגובה אוטואימונית עדינה.

 

דופאמין הוא שליח כימי הידוע יותר בשל מעורבותו בתיפקודי תנועה. כמו במערכת החיסונית, גם בתיפקודים אלה,הכמות קובעת: מחסור בדופאמין במוח אופייני למחלת פרקינסון, וכמות גדולה מידי מהווה אחד הסימנים של סכיזופרניה.המדענים משערים, לפיכך, כי ייתכן שהפרת האיזון בכמויות הדופאמין האופיינית למחלות אלה מתבטאת גם בשינויים בפעילות התגובה החיסונית כנגד מרכיבים עצמיים, דבר שמשפיע על יכולתו של הגוף להתמודד עם מחלות סרטניות וניווניות מצד אחד, ועםמחלות אוטואימוניות מצד שני. "ממצאי שני המחקרים מרמזים על כך שהמוח לא רק שולט בגוף, אלא גם נשלט על-ידי המערכת החיסונית", אומרת פרופ' שוורץ. "מחקר זה משלים למעשה את מסקנותינו מהמחקר הקודם".