פעולה ותגובה

01.12.2007
 
פרופ' צבי לפידות וד"ר אסף שפיגל. קריאה לעזרה
 
 
 
עסקות מורכבות בעולם העסקים נסגרות בסיועם של מתווכים מתוחכמים שיודעים לסגל לעצמם דרכי פעולה שונות המתאימות לסביבות שונות. נראה, שתכונה זו מאפשרת לכמה מתווכים עצביים, שעד כה היה ידוע כי הם תורמים להעברת מסרים במערכת העצבים, לפעול ולהעביר מסרים גם אל המערכת החיסונית בכלל, ולתאי גזע בפרט.
 
כשהגוף נכנס למצב עקה, כתוצאה מפגיעה, מחלה, או פעילות גופנית מאומצת, מופעלת בו מערכת אזעקה אוטומטית ומהירה. פעמוני האזעקה מעוררים מערכות שונות בגוף, במטרה להתמודד עם המצב: קצב הלב והנשימה מתגברים, כלי הדם המובילים חמצן לשרירים מתרחבים, ועוד. קריאת הגיוס כוללת גם את מערכת הדם - הגוף דורש כמות מוגברת של כדוריות-דם אדומות לשיפור אספקת החמצן, וגם תוספת של תאי-דם לבנים, רכיבי מערכת החיסון, לשם חיזוק ההגנה מפני גורמי זיהום חיצוניים ושיקום רקמות פגועות. לצורך כך ניתנת פקודה לתאי הגזע של מערכת הדם, מהם נוצרים כלל תאי הדם, להתחלק, להתמיין, ולנדוד מלשד העצם אל כלי הדם - שם הם נדרשים. קבוצתו של פרופ' צבי לפידות, המתעניינת במנגנונים המווסתים את תהליכי השגשוג והנדידה של תאי הדם, גילתה באחרונה שחקן מרכזי ובלתי-צפוי המתווך בין פעמוני האזעקה של מערכת העצבים המרכזית, לבין תגובת תאי הגזע של מערכת הדם. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Immunology, מראה כי המוליכים העצביים (נוירו-טרנסמיטורים) האופייניים למצבי עקה, דופמין, אפינפרין (המוכר גם בשם אדרנלין) ונוירואפינפרין, המופרשים מתאי-עצב, משפיעים באופן ישיר על תאי הגזע של מערכת הדם, מזרזים את חלוקתם והתפתחותם, וגורמים לנדידתם מלשד העצם לזרם הדם.
 
כיצד מתאפשרת ההשפעה הישירה הזו? לשד העצם, בו נמצאים תאי הגזע של מערכת הדם, מרושת על-ידי שלוחות תאי עצב, בהם נוצרים הנוירו-טרנסמיטורים, ומהם הם מופרשים אל הסביבה החיצונית. צוות המדענים, שכלל את ד"ר אסף שפיגל, ד"ר שהם שבטיאל, ד"ר אלכסנדר קלינקוביץ וחברים נוספים מקבוצת המחקר של פרופ' לפידות במחלקה לאימונולוגיה, בשיתוף עם פרופ' מנחם רובינשטיין מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, גילה כי תאי הגזע של מערכת הדם מכילים קולטנים לנוירו-טרנסמיטורים, וזיהה את המסלול התוך-תאי של העברת האותות המאפשר את תגובת תא הגזע לפקודות המועברות על-ידי המוליכים העצביים. בנוסף לכך גילו החוקרים, כי גורמי-גדילה מסוימים המשפיעים על תאי הגזע של מערכת הדם, ומופרשים בכמות מוגברת במצבי עקה, גורמים לעלייה ברמת הקולטנים לנוירו-טרנסמיטורים על-פני תאי הגזע. גורמים מתווכים אלו מאפשרים תגובה חזקה ומהירה של תאי הגזע, בדיוק כאשר היא נחוצה.
 
בשורה של ניסויים הראו המדענים, כי מתן דופמין, אפינפרין או נוירואפינפרין גורם לחלוקה ולהתפתחות מוגברת של תאי הגזע של מערכת הדם, ומעודד נדידה שלהם מלשד העצם. כתוצאה מכך, כמות כדוריות הדם הלבנות בכלי הדם עולה. ממצאי ניסויים אלו, שבוצעו בתאי דם שמקורם בבני-אדם, ובשיתוף עם מחלקות להשתלת לשד עצם במספר בתי-חולים בארץ, עשויים לסייע בפיתוח שיטות חדשות ויעילות יותר להשתלת לשד עצם. "קיימים כיום טיפולים שונים שמטרתם לגרום לנדידה של תאי גזע מלשד העצם לכלי הדם, למטרות ריפוי או השתלה, אך לא כל המטופלים מגיבים באופן חיובי לטיפול", אומר פרופ' לפידות. "הבנה מלאה של המנגנונים המווסתים את הנדידה עשויה לסייע בשיפור השיטות להשתלת לשד עצם".
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם