פרופ' ישראל דוסטרובסקי 1918 - 2010

23.01.2011
פרופ' דוסטרובסקי ביום הולדתו ה-90, אוקטובר 2008
 
פרופ' ישראל דוסטרובסקי, הנשיא החמישי של מכון ויצמן למדע וממייסדי המכון, הלך לעולמו באחרונה. פרופ' חיים הררי, הנשיא השמיני של המכון, אומר לזכרו: "ישראל דוסטרובסקי שהלך לעולמו, בגיל 91, בחג הסוכות, גילם באישיות מרתקת אחת את כל נקודות השיא של תקומת מדינת ישראל ופיתוחה. הוא שילב בעבודתו המדעית אין-ספור תחומי מדע, ופעל בהרמוניה נפלאה בין סקרנות מדעית לשמה לבין ניצול המדע לתועלת האדם.

"הוא נולד ברוסיה כמה שבועות לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ועלה ארצה כתינוק, עם אביו, רופא עור בעל שם עולמי. בילדותו ובבחרותו בירושלים שילב אהבה למדע מגיל צעיר, סקרנות לסודות הטבע, גישה מעשית ושימושית לטכנולוגיה, חינוך סוציאליסטי להגשמה בקיבוץ, ופעילות מגיל צעיר ב"הגנה". בשלב מסוים הכריע לטובת לימודים אקדמיים, והתמסר לאהבתו לכימיה כנושא לימודיו, בלונדון. במובן מסוים, כבר אז, אישיותו המיוחדת שילבה את כל הפנים השונות שהיו חיוניות ליצירת המדינה שבדרך: חלוציות, ביטחון, השכלה, מדע וקשר בין-לאומי.

"לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהוחלט על הקמת מכון ויצמן ובו חמש מחלקות מדעיות, היה דוסטרובסקי הצעיר בין המדענים שהוזמנו להצטרף למכון. ראשי חמש המחלקות היו אמורים להיות מדענים יהודים דגולים ובכירים מארצות שונות שקיבלו על עצמם את המשימה. בעוד המעבדות המצוידות היטב והבניין היפה ממתינים ליושביהם, פרצה מלחמת השחרור, ורק שניים מחמשת המנהיגים המדעיים המיועדים העזו להגיע למדינה הנצורה הנלחמת על חייה. ראשות שלוש המחלקות האחרות הופקדה, בתעוזה ואולי בחוסר ברירה, בידי שלושה מדענים ישראלים צעירים, בסביבת גיל 30: האחים אהרון ואפרים קציר-קצ'לסקי וישראל דוסטרובסקי. עם פטירתו של ישראל נפרדנו מאחרון המייסדים של מכון ויצמן.
 
פרופ' ישראל דוסטרובסקי, שנות ה-50 של המאה ה-20
 

"בעוד המכון מתלבט בין דגש על מחקר בסיסי ובין הליכה לנושאי מחקר שימושיים, הראה דוסטרובסקי את הדרך הנכונה, עדיין מבלי להפוך זאת לאידיאולוגיה המלווה את המכון עד היום. הוא הפליא לעשות במחקר בסיסי בתחום האיזוטופים הרדיו-אקטיביים שהתחילו אז לשמש בתחומי מדע, רפואה וטכנולוגיה רבים, ובאותה עת יזם שורה ארוכה של מחקרים שימושיים הנובעים מהתגליות הבסיסיות, ותרם רבות כבר אז לחיל המדע של צה"ל (חמ"ד) ולביטחון ישראל.


"דוסטרובסקי נע בזריזות ובכשרון מתחום לתחום, וגידל דורות של תלמידים שעסקו, בין השאר, בגיאולוגיה, הידרולוגיה, כימיה פיסיקלית, חקר המוח, ארכיאולוגיה, מדעי הסביבה, אנרגיית השמש, תהודה מגנטית גרעינית, פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה, ועוד ועוד. הוא גם הקים בתוך המכון את המתקן החצי-תעשייתי להפרדת איזוטופים של חמצן ולייצור סוג מיוחד של מים מועשרי חמצן כבד המשמשים לבדיקות רפואיות. מתקן זה היה חלוץ השימושים התעשייתיים וניצול הפטנטים של מכון ויצמן, נושא בו המכון תופס כיום את אחד המקומות הבולטים בעולם, ומהווה נושא לחיקוי ולקנאה של טובי מכוני המדע.

"דוסטרובסקי שירת במחצית השנייה של שנות ה-60 כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, וזכה בתפקיד זה להישגים אדירים, שהם חלק חשוב מן ההיסטוריה של מדינת ישראל. עם שובו למכון ויצמן מונה תחילה לסגן הנשיא, ושנתיים לאחר מכן נבחר לנשיא החמישי של מכון ויצמן. הוא כיהן בתקופה הקשה של מלחמת יום הכיפורים, והקפאת הבנייה, הפיתוח והתקציבים שבאו בעקבותיה. אף על פי כן, תקופתו הצטיינה בפיתוח מואץ, בהצבת היסודות לנושאים רבים ולדפוסי עבודה מיוחדים במכון. לאחר סיום כהונתו כנשיא המכון מונה דוסטרובסקי למדען הראשי של משרד הביטחון, וגם בתפקיד זה השאיר את חותמו על מערכות המחקר והפיתוח הביטחוני שקיבלו דחיפה עזה לאחר מלחמת יום הכיפורים.

"כמי שלעולם אינו נח על זרי הדפנה, חזר דוסטרובסקי למכון ויצמן והעלה על סדר היום של המכון, ובמידה רבה גם של המדינה, את הנושא של אנרגיית השמש והצורך בניצולה למטרות מגוונות, ולא רק לחימום מים. ביוזמתו הוקם מגדל השמש במכון ויצמן, ונוצר במכון גרעין ההולך ומתרחב, גם בימים אלה, של מדענים העוסקים בחקר האנרגיה. מאוחר יותר הוקמה המחלקה למדעי הסביבה, ובראשה כמה מתלמידיו.

"וכאילו לסגור מעגל ולחזור למחקר הבסיסי ביותר שאפשר להעלות על הדעת, הוא תרם תרומה מכרעת לפיתוח שיטה מרתקת לגילוי חלקיקים חמקמקים המגיעים מהשמש, חודרים דרך כל חומר, וניתנים לזיהוי רק במעבדות ענק תת-קרקעיות. הוא ועמיתיו היו שותפים בכירים בניסוי מוצלח שנערך במעבדה רב-לאומית מתחת להרי האפנינים באיטליה. ניסוי זה הצליח, בעזרת השיטה שהציע דוסטרובסקי, לזהות ולמנות חלקיקי נויטרינו הנוצרים בשמש, והבהיר סוגיות חשובות בדבר תכונותיהם של חלקיקים אלה.

"דוסטרובסקי זכה להוקרה, לפרסים ולתארי כבוד לא מעטים, אך אלה הביעו בפומבי רק חלק קטן מההערכה ומהתהילה להם היה ראוי. כמי שהקים וניהל מחלקה מדעית כבר בגיל 30, דוסטרובסקי נשאר צעיר נצחי, מלא ברעיונות מהפכניים ומקוריים, מאזין בפתיחות לכל הצעה, ומאמין שמשימות גדולות צריכות להתבצע בידי צעירים מוכשרים ומקוריים, ולא על-ידי מי שצבר ניסיון רב בכך שנכשל כבר במשימות רבות.

"זכיתי להכיר אותו היטב ולהעריך אותו, על גבול ההערצה, כ-40 שנה. כמי שהכיר רבים מגדולי המדענים בעולם, לא מעט מנהיגים בין-לאומיים של עמים, מדינות וארגונים, את רוב מנהיגי ישראל ואת כל ראשי מכון ויצמן מאז הקמתו (פרט לויצמן עצמו), אני מעז לקבוע שישראל דוסטרובסקי היה אחד מחצי תריסר האישים המרשימים ביותר שזכיתי לפגוש ולהכיר בימי חיי. האיש היה צירוף מיוחד במינו של חוכמה, מקוריות, צניעות, חריצות, נחישות, חוצפה חיובית, יזמות, דבקות במשימה, כשרון, אמונה באדם ובטוב שבו ואהבת מדינת ישראל. אני חושש שכבר לא 'מייצרים' אישים כאלה".
 
 
טקס חנוכת המכון הקנדי לאנרגיה ולמחקר שימושי - המגדל הסולארי - בשנת 1988
 

מנוף לחיזוק המדינה

נשיא המדינה שמעון פרס, שלח מכתב תנחומים: "פרופ' ישראל דוסטרובסקי הוכיח שכדי להיות מדען, לא מספיק רוחב דעת, אלא דרוש גם אופי אמיץ, שכן המדען הגדול אינו נכנע למוסכמות. הוא מתחיל לגלות דברים מפני שהוא מפתח כושר ראייה משלו ואינו נבהל מתמונה חדשה. פרופ' דוסטרובסקי היה מדען מבריק ועצמאי, והוא גם סלל דרך משלו. הוא ראה במדע תקווה מרכזית לישראל דלת השטח ומעוטת אוצרות הטבע, והוא חיפש יכולות גנוזות גם בתחום חקר האיזוטופים. פיתוחו בתחום הפרדת האיזוטופים של החמצן זכה לתשומת לב עולמית. זה היה, למעשה, היצוא המדעי הראשון של ישראל.


"יכולתו המדעית הביאה אותו לעמוד בראש מכון ויצמן למדע, המכון שהעניק לישראל מוניטין עולמי ומעמד מדעי שחרגו מגודלה של המדינה הקטנה. ישראל דוסטרובסקי לא הסתגר במגדל השן המדעי שלו. הוא הקים גם את יחידת המדע שלנו בראשית חקר האנרגיה הגרעינית.
 
"לא כל המדענים מיהרו להזדהות עם המאמץ המדעי בתחום הביטחון. רבים חששו שזה יפגע במעמדם הבין-לאומי. לא כך הרגיש ישראל דוסטרובסקי. הוא לא ראה במדע כיסא מפלט מצרכיה הבוערים של המדינה, אלא מנוף לגיטימי לחזקה, במטרה להדוף אויב ולהגיע לשלום.
 
"במידה רבה היה פרופ' דוסטרובסקי איש נחבא אל הכלים, אבל הכלים שלו היו איתנים ומצוינים, ועל כן היו גם חלוציים בתחום המדע של מדינת ישראל. הוא היה מורה דרך, מורה הלכה ומורה לתלמידים. משנתו תוסיף להלך בדרכי ישראל, בהלכתה המדעית ובדור המדענים שצמח בעקבותיו".
 
 
מימין: לורד מרכוס זיו, פרופ' ישראל דוסטרובסקי, יצחק רבין, גולדה מאיר, מאיר וייסגל ואברהם פיינברג
 
פרופ' דוסטרובסקי (משמאל) מקבל את פרס ישראל בכימיה, מאי 1995
 
 
טקס חלוקת תארים לבוגרי מדרשת פיינברג, מאי 1973
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם