שאלות ותשובות

01.06.2009
ד"ר ג'ון (יונה) מיאמוטו. קבלת החלטות
 
 
הסיפור של ד"ר ג'ון (יונה) מיאמוטו מתפתל בין המון שאלות הקשורות בתרבות, בדת, במדע, בזהות, ובניסיון לגשר בין דברים שנמצאים, לפעמים, בממדים אחרים. הוא "עשה עלייה" לישראל, עם החתול הקשיש שלו, שון, בתחילת שנת 2006. לאחר כמה חודשי אולפן בירושלים הגיע למכון ויצמן למדע במסגרת תוכנית מיוחדת לקליטת מדענים עולים. מאז הוא עובד במעבדתו של פרופ' עמוס ברסקין מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים.
 
הוא נולד וגדל באיזור חקלאי בטוקשימה שליד אוסקה, יפן. הוריו עסקו בחינוך, אביו היה מורה לאנגלית ואמו גננת. יש לו עוד אחות אחת בארץ השמש העולה. "כילד בבית-הספר התעניינתי מאוד בשפות זרות, ואחד השיעורים האהובים עלי היה גיאוגרפיה. מובן שאהבתי גם מדעים, אבל זכור לי היטב שלא נגענו בשום נושא שקשור לדת. החגים שחגגנו היו קשורים רק למסורת. ביפן אין תפילות בצוותא, מי שרוצה מתפלל בגפו. הדת לא ממש נוכחת בתרבות היפנית, ולכן היא עוררה בי כל כך הרבה סקרנות כשגדלתי. בגיל 17 עזבתי את יפן ועברתי לארה"ב. שם השלמתי תארים בפיסיקה, ובין לבין הסתובבתי בעולם".
 
הוא קיבל תואר שני בפיסיקה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ושם החל המסע שלו אל היהדות. "בזמן הלימודים בברקלי פגשתי בקפטריה של המעונות את יונה, בחור יהודי דתי, נכה מלידה. לאחר שהתיידדנו הוא שאל אותי אם אוכל לסייע לו ביום-יום מכיוון שהתקשה לתפקד בכוחות עצמו. שמחתי לעזור לו, ותוך כדי כך התפתח בינינו קשר של חברות עמוקה עם הרבה שיחות פילוסופיות ואינטלקטואליות. בחגים הוזמנתי לבקר בבית אמו שגרה לא רחוק מהקמפוס, והמפגש החם עם האנשים האלה שאב אותי אל תוך העולם שלהם. ביקרתי איתם בבית הכנסת. אהבתי מאוד את הקהילתיות שקשורה ליהדות ואת ההומור של האנשים. העולם הזה היה חדש לי לחלוטין. הייתי למעשה אורח, ועם השנים הבשיל בי הרצון להתגייר".
 
העניין באנשים הבשיל לכדי עניין ביהדות. הוא קרא ספרים רבים בנושא, ולאחר שהשלים את לימודיו וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מישיגן, עבר לקנדה, בה עבר תהליך גיור בשנת 2005. כיום ג'ון, שאימץ לעצמו את שמו של חברו הטוב, יונה, הוא יהודי דתי חרדי. הוא אימץ לעצמו את המטבח היהודי המזרח אירופי, ולמד לבשל גפילטע-פיש, קניידלך, קוגל, צימעס ועוד. לאחר לא מעט חיפושים מצא ברחובות את בית-הכנסת שבו הוא מרגיש נוח: בית-הכנסת של הקהילה הדוברת אנגלית ברחובות, "בית חתם". הנטייה של קהילות שונות להתפלל בבתי-כנסת ייחודיים להן מפתיעה אותו בכל פעם מחדש. "בתנאים האלה", הוא אומר, "קשה לי למצוא לעצמי את המקום הנכון. קשה לי מאוד גם למצוא לעצמי שידוך. כשזה מגיע לידי כך בודקים אותי מכל הכיוונים וזה די מביך".
 
בעבודתו במכון הוא משתתף במחקר ובפיתוח של גלאי קרינה מתקדמים אשר ייקחו חלק במירוץ לגילוי החומר האפל ביקום. מטרתם להבחין בפוטונים (חלקיקי אור) המעידים על פגיעה של חלקיקים קוסמיים נייטרליים (חסרי מטען), העשויים להוות חלק מהחומר האפל - אשר לפי תיאוריות, מהווה את עיקר מניינו ובניינו של החומר ביקום.
 
הוא מתגורר בבית צנוע למדי בשכונה דתית ברחובות. מדי פעם הוא נוסע לתל-אביב לשמוע קונצרט של התזמורת הפילהרמונית או להאזין לאופרה. הוא מטפל במסירות בחתול שלו שכבר סובל מכמה מחלות זיקנה. "כשעליתי ארצה, אף אחד ביפן לא רצה לאמץ את החתול שהיה כבר זקן וחולני, אז החלטתי לקחת אותו איתי". יש לו חברים דתיים וחילוניים. הוא מכיר הרבה עולמות והרבה תרבויות, ויכול לראות דברים מזוויות שונות. יחד עם זאת, עם כל הקושי שבדבר, הוא נאמן לבחירה שלו. "אם מישהו שואל אותי עכשיו אם כדאי לו לעבור את כל התהליך הזה, אני אומר לו שלא. החיים לא נעשים פתאום קלים יותר או פשוטים יותר. השאלות ממשיכות לעלות בכל תחומי החיים. באופן כללי יש יותר שאלות מתשובות. יש גם תחושת אחריות ומחויבות. השאיפה שלי היא לשלב בין חיי הרוחניים לחיי המקצועיים. אני רואה את עצמי מתעמק עוד ועוד בפיסיקה ובחקר החלקיקים שבו אני עוסק, ובהמשך בוודאי אסתובב עוד בעולם, ואנסה למצוא דרך לשלב זאת עם היהדות".
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם