העולם על-פי השפם

01.03.2004
מימין לשמאל: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק באגדאסאריאן, ותלמיד המחקר מרצ'ין שווד. החוש הדינמי
 
ארץ קטנה עם שפם
חצי סיכה בין סעודיה לים
קליפת בננה על מפת העולם
 
מלים: מאיר גולדברג
לחן וביצוע: קורין אלאל
 
חוש המישוש שלנו פועל ללא הרף, ועינינו זזות במהירות לכיוונים שונים גם כאשר מבטנו ממוקד באובייקט קבוע כלשהו. כיצד משפיעות התנועות האלה על החושים? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן מציע כיוון אפשרי לתשובה לשאלה מורכבת זו.
 
האינטואיציה אומרת לנו, ש"חישה פעילה" אמורה לספק למוח מידע שונה לחלוטין  בהשוואה לזה שמתקבל ב"חישה סבילה" (למשל, מישוש המתבצע ללא תנועה של האצבעות). אבל בכל זאת, רוב הניסויים  המתבצעים כיום במעבדה במטרה לחקור את הקלט החושי המגיע למוח מתבססים על אותות המגיעים מאיברי חישה שאינם  בתנועה, כלומר, על חישה סבילה. פרופ' אהוד אחישר, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, מקווה שחקר הקלט  החושי המגיע אל המוח מאיברי חישה המצויים בתנועה יסייע לנו בהבנה טובה יותר של חושינו, ויאפשר פיתוח של עזרים  יעילים יותר לחירשים ולעיוורים.
 
שערות השפם של חולדות הרוטטות ללא הרף משמשות להן כלי יעיל לגישוש ולאיתור עצמים המצויים בקרבתן. פרופ' אחישר,  ד"ר קנאריק באגדאסאריאן, ותלמיד המחקר מרצ'ין שווד חוקרים את תנועותיהן של שערות השפם האלה כדי ללמוד על התפקיד שממלאת התנועה של איבר החישה בגיבוש תפיסת המרחב של בעל-החיים. 
 
המדענים תיעדו את התשדורות של תאי העצב המעבירים את המידע שמלקטות השערות הרוטטות של השפם אל המוח.  בדרך זו עלה בידם לבחון את הקידוד העצבי של המידע החושי שנאסף על-ידי השערות האלה. המדענים הבחינו בשני סוגים של  תאי עצב. התאים מהסוג הראשון כונו "נוירוני נפנוף". תאים אלה מגיבים לתנועת הנפנוף בלבד, ללא קשר למגע. התאים  מהסוג השני, שהמדענים כינו בשם "נוירוני מגע", מעבירים למוח מידע על עצמים המצויים בשטח. חלק מהתאים האלה  מגיבים מיד ברגע המגע; אחרים מעבירים מידע על מגע ממושך בעצם כלשהו (ייתכן שאותות אלה קשורים למבנה ולמרקם של השטח); וקבוצה שלישית של נוירונים מעבירה אותות במשך זמן קצר רק כאשר שערות השפם מנתקות מגע עם העצם.
 
בהמשך בחנו החוקרים את הדרך שבה תאי העצב האלה מקודדים את מיקומו של חפץ במרחב, וגילו שצירי המרחב השונים  (אנכי, אופקי חזיתי, ואופקי ניצב) מקודדים באמצעות משתנים עצביים שונים: סידור מרחבי של תאי העצב, זמן פעולתם, ועוצמת פעולתם. תגליות אלה, שפורסמו בכתב העת המדעי Neuron, מצביעות על כך שהתפיסה החושית אינה נובעת מסדרה פשוטה של אירועי גירוי-תגובה שבהם איברי החישה ממתינים בשקט לגירויים. למעשה, נראה שהיא דומה יותר לתהליך דגימה דינמי שבו הידיים, העיניים, שערות שפם, וייתכן שאיברי חישה נוספים, נעים ללא הרף  במטרה לאסוף ולהעביר למוח מידע מקיף על הסביבה.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם