אדום, כחול-לבן

01.09.2003
אורח המדור: ד"ר זהר ניר, סמנכ"ל שיווק ומכירות של חברת "ליקורד" תעשיות מוצרים טבעיים בע"מ
"המבנה הכימי המיוחד של הליקופן מאפשר לו לפעול ביעילות בפירוק של רדיקלים ובמניעת חימצון"
    ד"ר זהר ניר עם בתו לילך ונכדו רון. מחויבות לשיטות מדעיות
 
ההתלבטות אם לעבוד עם חומרים או עם אנשים מלווה את הקריירה המדעית של ד"ר זהר ניר, מראשיתה. ד"ר ניר נמנה עם צוות המייסדים של חברת "ליקורד" תעשיות מוצרים טבעיים בע"מ (חברה-בת של "מכתשים-אגן תעשיות בע"מ"). בעשור האחרון הוא מכהן כסמנכ"ל שיווק ומכירות של החברה. שנים רבות הוא בילה במעבדה ועסק במחקר בסיסי, אבל תמיד עניין אותו גם ההיבט היישומי של המדע - כיצד להפוך רעיון מדעי למוצר וכיצד לשווק אותו. "פרופ' דוד וופסי, מהמחלקה לפלסטיקה במכון, היה מראשוני המדענים שדגלו ביישום התעשייתי של המדע, בשנות ה70-, והיה אז במיעוט בין המדענים. במשך הזמן התגבשה סביבו קבוצה של סטודנטים ואני בתוכם, שראו את עתידם בתעשייה. עד היום אני מודה לו על כך שחשף לפני את האפשרויות שמעבר לכותלי המעבדה", אומר ד"ר ניר.
 
בשנים האחרונות מתמקד ד"ר ניר בשיווק המוצר Lyc-o-Mato המופק מליקופן, שהוא הפיגמנט המקנה לעגבניה את צבעה האדום, וכן חלק מסגולותיה התזונתיות. גוף האדם אינו מסוגל לייצר בעצמו ליקופן, והוא נאלץ "לייבא" אותו ממקור חיצוני. אמנם, חומר זה קיים במספר פירות וירקות, אך עיקר הצריכה האנושית שלו בא בדרך של אכילת עגבניות ומוצרי עגבניות שונים.
 
ד"ר ניר: "המבנה הכימי המיוחד של הליקופן מאפשר לו לפעול ביעילות בפירוק של רדיקלים ובמניעת חימצון. חשיבותה של תכונה זו נגזרת מהעובדה שרדיקלים חופשיים, בעיקר אלה של חמצן, מהווים גורם עיקרי למחלות לב, להתפתחות סרטן, ולשורה של תהליכי ניוון הקשורים להזדקנות". כדי לנצל את הפוטנציאל הטמון בפיגמנט האדום הזה, החלה חברת "ליקורד" לפתח תהליך תעשייתי חדשני להפקת ליקופן וחומרים אחרים מעגבניות. במסגרת הפרויקט, שנמשך כעשור שנים, פותחו זנים ייחודיים של עגבניות המצטיינים בתכולת ליקופן כפולה מזו שבעגבניות רגילות (פיתוח הזנים נעשה בשיטות טיפוח שמרניות בלבד ולא בהנדסה גנטית). במקביל, פותח תהליך תעשייתי להפקת ליקופן ולשימוש בו בתעשיית המזון ובתעשיית הקוסמטיקה.
 
המותג Lyc-o-Mato משמש למגוון רחב של מוצרים בתחום תוספי התזונה. בארה"ב, ביפן ובמערב אירופה גובר באחרונה העניין בליקופן ובמוצרים המכילים אותו. בשנה הקודמת הגיעה החברה להיקף מכירות של כ-20 מיליון דולר. השנה, עם רכישת חברה נוספת באנגליה, צופה ניר שהיא תגדיל את מכירותיה עד ל-35 מיליון דולר.
 
הגישה הבסיסית של ד"ר ניר מבוססת על הקפדה על תהליכים מדעיים. "אם אנחנו מצליחים", הוא אומר, "זה בעיקר בזכות המחויבות שלנו לשיטות עבודה מדעיות ולבניית חברה המקפידה על עקרונות אתיים. אנו שואפים להעמיק ככל האפשר בחקר הליקופן, ולשם כך אנו משתפים פעולה עם מדענים מהארץ ומהעולם. את הבסיס שמאפשר לנו לפעול בדרך זו קיבלתי במכון ויצמן". מטבע הדברים, תפקידו של ד"ר ניר כמנהל שיווק מחייב אותו לקיים קשרים עם מאות אנשים ברחבי העולם, ולבנות אסטרטגיות שיווק, דבר שמתבסס לא מעט על עניין בבני-אדם והבנת תהליכים חברתיים.
 
ד"ר ניר נולד בלב ההתיישבות העובדת, במושב חרות בגוש תל מונד, ופיתח אהבה לכימיה בעקבות המורה שלו לכימיה, בבית הספר התיכון האזורי של עמק חפר. לאחר השירות הצבאי החל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם קיבל תואר ראשון ושני. "במהלך הלימודים", הוא מספר, "שירתתי כל כך הרבה במילואים, והתקדמתי עד לתפקיד מג"ד. בסוף מלחמת ששת הימים שירתתי בחיל הנדסה, והתפקיד שלנו היה לנקות את ירושלים ממוקשים. התמקמנו באוהלים באזור האוניברסיטה, ושם, מדי בוקר, פגשתי את חברי שהיו בדרכם ללימודים". עם סיום לימודיו לתואר שני עבר למכון ויצמן למדע כתלמיד מחקר לתואר שלישי, במחלקה לביו-פיסיקה, בהנחיית פרופ' ראובן וולובסקי.
 
ד"ר ניר: "את הטיוטה הראשונה של עבודת הדוקטורט שלי במכון ויצמן למדע סיימתי לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, שבה שירתתי כחצי שנה במילואים. כך, רק בתחילת שנת 1975 סיימתי את הגרסה הסופית". לצד המחקר והלימודים הוא מצאזמן לפעילויות נוספות. "באותה תקופה עבדתי גם ביחידה לפעולות נוער בניהולו של ד"ר משה רישפון. ניהלתי במשך כמה שנים את המחנה הבין-לאומי לנוער שוחר מדע וליוויתי קבוצות של נוער שוחר מדע, מהארץ לאנגליה. העבודה ביחידה לפעולות נוער הניבה גם ידידות אישית עמוקה ביני לבין ד"ר משה רישפון, היום מנהל גן המדע על-שם קלור. בעודי עובד על הדוקטורט נולדו שלושת ילדי. גרנו בקרבת המכון, אשתי עבדה כאחות בבית החולים 'קפלן', ויכולתי לבוא אחר הצהרים הביתה, להיות כמה שעות עם הילדים ולחזור לעבוד במעבדה אל תוך הלילה. זו הייתה תקופה נפלאה שבה הכל נראה פשוט ואפשרי. לאחר שסיימתי את הדוקטורט ב1975-, הציע לי פרופ' דוד וופסי, שהיה אז מנהל המחקר של חברת 'מכתשים', לבוא לעשות מחקר בתר-דוקטוריאלי במחלקת המחקר של 'מכתשים'. קיבלתי את ההצעה ועבדתי במסגרת זו כחמש שנים, שבהן טעמתי לראשונה את טעמו של מחקר יישומי. בתוםהתקופה הזו השלמתי שנת השתלמות בכימיה של פולימרים באוניברסיטת אמהרסט שבארה"ב. בהמשך עבדתי במרכז המחקר של Mountain-View ב- NASA קליפורניה, שם התמקדתי במניעת בעירה בחומרים מרוכבים (במסגרת פיתוח חומרים מרוכבים לתוכנית החלל)".
 
בשנת 1983 חזר ד"ר ניר ל"מכתשים", והצטרף לצוות הפיתוח המסחרי של החברה. במסגרת זו השתתף בפיתוח סדרת חומרים פולימריים מונעי בעירה, שנמכרה לאחר מכן לחברת הברום, המייצרת ומוכרת את החומרים האלה בהצלחה בין-לאומית. בשנת 1991 החל לעבוד על פיתוח המוצר המבוסס על הפיגמנט ליקופן המצוי בעגבנייה.
 
ד"ר ניר מתגורר כיום עם אשתו זהר, שבינתיים השלימה את לימודיה לתואר ד"ר במדעי ההתנהגות, בישוב מיתר בקרבת באר שבע. שלושת ילדיו, תומר, לילך, ואורן, הם כבר בעלי קריירות משלהם בתחום ההיי-טק, והוא סבא לשני נכדים.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם