מגשימה חלומות במעבדה

"אנחנו מפתחים תרופה שתמנע את החמרת הנזק המוחי שנגרם במחלת אלצהיימר"

 

 

עם העלייה בתוחלת החיים שנובעת מהתפתחות הרפואה המודרנית, עולה במידה משמעותית מספרם של בני- האדם הסובלים בזקנתם מבעיות הקשורות לניוון מוחי. מעבר לסבל האישי של אותם אנשים, הם גם מהווים נטל כבד על הסביבה. כידוע, אין עדיין מענה למחלות הללו, לרבות מחלת אלצהיימר, ומשך פעולתן של התרופות הקיימות, מוגבל, בדרך כלל", אומרת ד"ר שריל פיצר-אטס, בוגרת מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, המכהנת כיום כמנהלת המחקר בחברת הסטארט-אפ המתקדמת "מיינדסט".

 

"אנחנו מפתחים תרופה שתמנע את החמרת הנזק המוחי שנגרם במחלת אלצהיימר. תרופה זו, המבוססת על חומר מעכב חימצון, נבחרה על ידי ה-NIH בארה"ב מתוך 300 בקשות למימון השלב השני של הניסויים הקליניים. בנוסף אנו מפתחים שני חיסונים: אחד פעיל - חומר המאפשר לגוף לפתח נוגדנים נגד אחד החומרים הגורמים למחלת אלצהיימר, ואחד סביל – המבוסס על מתן הנוגדן עצמו כנגד התפתחות המחלה. הפרויקטים נמצאים בשלב הניסויים הקדם-קליניים המתקדמים. החברה משתמשת במחקריה בעכברים טרנסגניים שמחקים את המחלה".

 

"מיינדסט" היא חברה הפועלת בישראל ובארה"ב. רוב פעילות המחקר והפיתוח של החברה נעשית בישראל, באיזור התעשייה הר חוצבים שבירושלים. שני המממנים העיקריים של החברה הם חברתMPM Capital, ו"כלל ביוטכנולוגיה". החברה הוקמה לפני כחמש שנים, על-ידי ד"ר דניאל צ'יין, אף הוא בוגר מדרשת פיינברג של המכון, שביצע את עבודת הדוקטורט שלו בהנחייתו של פרופ' שמואל שאלתיאל. בחברה עובדים כיום כ30- עובדים.

 

ד"ר שריל פיצר-אטס אחראית לפיתוח וניהול המחקר במעבדת החברה, על שיתופי הפעולה עם אוניברסיטאות, בתי-חולים וחברות שונות, וכן על השתתפותם של נציגי החברה בכנסים בין-לאומיים העוסקים בחזית המחקר בתחום. בנוסף היא אחראית גם על מחלקת הפטנטים של החברה, והיא שותפה לגיבוש אסטרטגיות מדעיות ועסקיות של החברה.

 

כשש שנים עברו מאז סיימה שריל את עבודת הפוסט דוקטורט שלה, שהתמקדה בהיבטים החיסוניים של מחלות הסרטן, שגם היא בוצעה במכון ויצמן למדע, בקבוצת המחקר של פרופ' זליג אשחר. אבל היא עדיין מרגישה שהמכון הוא הבית שלה. היא מתגוררת ברחובות, ובמסגרת עבודתה ב"מיינדסט" היא מקיימת קשרי עבודה עם יועצים מהמכון ונעזרת בשירותים הביולוגיים של המכון. מדי פעם אפשר למצוא אותה בספרייה למדעי החיים, מחוברת למחשב הנייד שלה, עובדת.

 

שריל נולדה וגדלה בלונג איילנד שבניו יורק. לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון הגיעה לראשונה לארץ, לאולפן בקיבוץ מזרע. "זו הייתה השנה שבה נחתמו הסכמי השלום עםמצרים. אני זוכרת שאנשים רקדו בכל מקום, וכך התאהבתי בארץ", היא נזכרת. היא סיימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן חזרה לביקור אצל הוריה, והחלה לעבוד כטכנאית מעבדה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק אצל פרופ' ברני ויינשטיין. "עבודת המחקר ריתקה אותי", היא נזכרת. המחקר עסק בהשפעת דיאטה עתירת שומן על סרטן המעי הגס. הספקתי אפילו לכתוב כמה מאמרים כטכנאית, והפוסט דוקטורנטית שאצלה עבדתי עודדה אותי להפסיק לעבוד כטכנאית ולהמשיך ללמוד". פרופ' ליאו זקס מהמכון הגיע בדיוק אז לקולומביה כדי לשאת הרצאה, ופרופ' ויינשטיין הפגיש אותו עם שריל. פרופ' זקס עודד אותה לבוא ללמוד במכון וקישר אותה מייד עם מדרשת פיינברג. "פרופ' ידין דודאי, שגם הוא הגיע אז לקולומביה במסגרת המחקר שלו, ראיין אותי וכך התקבלתי למדרשת פיינברג של המכון".

 

את עבודת הדוקטורט שלה, שהתמקדה בסיבות המולקולריות להתפתחות גרורות סרטניות, עשתה שריל בהנחייתה של פרופ' לאה אייזנבך, במסלול ישיר לדוקטורט. "לאחר שסיימתי את הדוקטורט, עליתי מהקומה הראשונה של בניין וולפסון לקומה השישית, כדי לבצע את המחקר הפוסט דוקטוריאלי שלי בתחום ההיבטים החיסוניים של מחלות הסרטן, בקבוצת המחקר של פרופ' זליג אשחר". תוך כדי ביצוע עבודת הדוקטורט הספיקה שריל ללדת את שתי בנותיה, הדר (14) ואביה (11). "כשניגשתי לראיון אצל זליג", היא נזכרת בהתרגשות, "חלקתי איתו את החששות שהיו לי מכך שאני אם טרייה לשתי בנות קטנות, שנכנסת לפרויקט כל כך תובעני. התשובה שלו הייתה משהו שתמיד מלווה אותי ומחזק אותי. הוא ענה לי: 'אני מלא הערכה לאשה שהצליחה ללדת שני ילדים תוך כדי עבודת הדוקטורט שלה וגם להגיע לתוצאות שאליהן הגעת. נשים כאלה בדיוק אני רוצה במעבדה שלי'".

 

לאחר שסיימה את המחקר הבתר- דוקטוריאלי נסעה לבצע מחקר נוסף כזה, בתחום האימונולוגיה, באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, במעבדתו של פרופ' אנטוני ל. דה-פרנקו. "לסן פרנסיסקו נסעתי עם שתי הבנות. בעלי, משה אטס, נאלץ להישאר בארץ בשל עבודתו. זו הייתה תקופה לא קלה, אבל מרתקת".

 

עם סיום המחקר הבתר-דוקטוריאלי חזרה שריל לארץ. "זו הייתה שנת 1998, שיא פריחת ענף ההיי-טק". היא החלה לעבוד בחברת "ביוטכנולוגיה כללית", בפארק המדע, ברחובות, בפרויקט פיתוח של חיסון נגד סרטן שלפוחית השתן. "המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם מנחת הדוקטורט שלי מהמכון, פרופ' לאה אייזנבך, ועם רופאים אורולוגים מהמרכז הרפואי על-שם רבין בפתח תקוה ומבית-החולים ברזילי באשקלון. העבודה הזו הייתה בשבילי כמו התגשמות חלום. יכולתי ליישם את הידע והניסיון שצברתי, והייתי חלק מצוות מעולה שאותו עזרתי לגבש". הפרויקט השני שבו עבדה שריל בחברת "ביוטכנולוגיה כללית" התמקד בפיתוח תרופה ללוקמיה.

 

לפני כשנתיים עברה מ"ביוטכנולוגיה כללית" לעבודה ב"מיינדסט", שם עברה מעיסוק בחקר הסרטן לתחום המחלות הקשורות בניוון מוחי. "הידע שצברתי במכון ויצמן ובחברת ב'יוטכנולוגיה כללית', בתחום האימונולוגיה, מיושם כיום בפרויקט הפיתוח של התרופה והחיסון למחלת אלצהיימר.בשורה התחתונה אני רואה את עצמי בת מזל. השילוב בין מדע לתעשייה הוא שילוב מנצח, ואני מאושרת להיות חלק ממנו".