הסרטן מחזיר מלחמה חיסול ממוקד

חדשות מדע בשפה ידידותית
01.03.2003
פרופ' גדעון ברקה. מאזן אימה
 
העולם היה יכול להיראות ולהתנהל הרבה יותר טוב ללא מלחמות, מתקפות ומגננות. ובכל זאת, עובדה היא שמלחמות מתחוללות, ולא רק בין אומות ושבטים, אלא גם בגופיהם של בעלי- חיים, לרבות בני-אדם. גדודים של לוחמי המערכת החיסונית מפטרלים ללא הרף בתוך גופנו, במטרה להגן עלינו מפני פולשים כגון נגיפים, חיידקים ופטריות. בעשרות השנים האחרונות זכתה המערכת החיסונית לבעל- ברית חשוב: המדענים שגילו ופיתחו כלי נשק מתקדמים להגנת הגוף, בהם תרופות אנטיביוטיות, תרכיבי חיסון, ועוד. בעתיד מקווים החוקרים למצוא דרכים לנצח באמצעים חיסוניים גם את תאי הסרטן.
 
פרופ' גדעון ברקה מהמחלקה לאימונו- לוגיה במכון ויצמן למדע: "אחת השאלות המרתקות בשדה מחקר זה היא, מדוע הגוף לא מצליח להילחם ביעילות נגד תאי הסרטן, שהם, במובנים רבים, תופעה חריגה בגוף. למעשה, התגובה של המערכת החיסונית להיתקלות בתא סרטני נפתחת בצעד מבטיח: היא מתחילה לייצר תאי T קטלניים המסוגלים לחסל את הגידול. אלא שלאחר זמן קצר התאים האלה כמעט ונעלמים, בעוד הגידול הסרטני ממשיך להתפתח. מדוע ואיך זה קורה?"
 
פרופ' ברקה חוקר במשך שנים רבות את אורחם ורבעם של תאי ה- T, לוחמי צבא ההגנה של המערכת החיסונית. בארון התיוק שבמשרדו עומדים תיקים רבים שמכילים ממצאים ותצפיות מודיעיניות על תאי ה- T. תצפיות ומחקרים אלה, שנפרשו על פני כמה עשורי שנים, הביאו למסקנה מתסכלת במקצת, כי התאים הסרטניים אינם מהווים רק מטרה להתקפותיהם של תאי ה- T, ולמעשה הם מסוגלים להחזיר לתוקפיהם מלחמה שערה. במתקפת נגד זו משתמשים התאים הסרטניים באותם כלי נשק שבהם מצוידים תאי ה- T, המבוססים על התקשרות קטלנית בין מולקולה הנקראת Fasl, המוצגת על קרומו של התא התוקף, לבין קולטן מוות הנקרא Fas, המוצג על קרומו של תא המטרה. ההתקשרות בין השניים האלה היא לחיצת ההדק שגורמת לתא המטרה לאבד את עצמו לדעת בתהליך הקרוי "אפופטוסיס".
 

מלחמת אחים

 
באחרונה נראה שפרופ' ברקה וחבריו, שחקרו תאי T קטלניים בתרבית, הצליחו לפתור את המחלוקת. ממצאי המחקר הזה התפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי Immunology . קבוצת המחקר מנתה, בנוסף לפרופ' ברקה, גם את תלמיד המחקר ג'י-הוי, ואת ד"ר דליה רוזן מהמחלקה לאימונולוגיה במכון, וכן את פרופ' פול סונדל מאוניברסיטת ויסקונסין ששהה אז בשבתון במכון ויצמן.הם גילו שגם תאים סרטניים וגם תאי T של המערכת החיסונית מציגים על קרומיהם את מולקולות ה- FasL ואת קולטני Fas . כך נוצר "מאזן אימה" שמאפשר ללוחמים מכל "מחנה" לפגוע בלוחמים מהצד האחר, ולגרום למותם. תמונה זו יוצרת ציפיות למאזן כוחות, אלא שבפועל, התאים הסרטניים מנצחים את תאי המערכת החיסונית. הסיבה לכך היא, שתאי ה- T הפוגשים תאים סרטניים פוגעים גם באחיהם, תאי T אחרים הנלחמים נגד הסרטן, וכן גם בתאי T מסוגים אחרים שאפשר בהחלט לתארם כ"עוברי אורח חפים מפשע".
 
מה בעצם קורה כאן? במבט ראשון נראה כאילו הגוף פוגע בעצמו. אבל פרופ' ברקה דווקא מוצא היגיון חיסוני בתופעה הזאת: "החיסול העצמי מאפשר למערכת החיסונית 'להתאפס' לאחר תגובה חיסונית כנגד פולש זר או כנגד תאים סרטניים. הדבר חיוני כדי 'לכבות' את התאים הקטלניים, פעולה שבלעדיה היה גופנו נעשה עמוס יותר ויותר תאי T קטלניים - תופעה בלתי-רצויה בעליל". 
 
הבנה חדשה זו כבר משפיעה על גישות טיפוליות חדשות. אחת מאלה מיועדת לקבוע תחזית או טיפול אופטימלי לחולה בהתאם לשאלה אם המולקולות FasL ו- Fas מוצגות או לא מוצגות על קרומי התאים של הגידול הסרטני. במחקר מקביל מפתח פרופ' ברקה גישה מחקרית שנועדה לבחון את מידת רגישותו של הגידול הסרטני לתרופות קיימות.
 
 

חיסול ממוקד

שיטת ההרג שמפעילים תאי ה- T של המערכת החיסונית על אויביהם סיקרנה מדענים במשך שנים רבות. ההיפותזה המקובלת בעניין זה, שהועלתה לראשונה על-ידי פייר הנקארט מהמכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (NIH), אמרה שתאי T הורגים את תאי המטרה שלהם באמצעות הפרשה של חומרים קטלניים כמו החלבון פרפורין, הפורץ חורים בקרום תא המטרה, דבר שמאפשר לאנזימים לחדור פנימה ולגרום לפירוק החומר הגנטי ולאפופטוסיס.
 
פרופ' ברקה וד"ר דליה רוזן מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ניסו לגלות עקבות לתהליך הזה במחקר בבעלי-חיים, אך הדבר לא עלה בידם. לפיכך, הם שיערו שהתאים הרוצחים מפעילים אמצעים אחרים, כגון קולטנים המוצגים על קרומו של תא המטרה, ובכך הם מעבירים לו מסר שגורם לו לאבד את עצמו לדעת. תיאוריה זו קיבלה חיזוקים בניסויים של מדענים רבים במקומות שונים בעולם, ועם זאת, ייתכן ששני תהליכים מתחוללים יחד במעין שיתוף פעולה.

שתף

שתף