מה הפטנט?

 

 

מכון ויצמן למדע חרת על סמלו את עץ החיים. ועל העץ הזה צומחים פירות מיוחדים. אחדים מהם יכולים לרפא מחלות, לשפר את איכות החיים, לעשות את העולם למקום טוב יותר, נוח יותר, בריא יותר ונעים יותר לחיות בו. אבל כל האפשרויות המלהיבות האלה יכולות להתממש רק אם הפירות האלה יטופלו בזמן הנכון ובאופן הנכון. אם הם לא יטופלו במועד, הם ינשרו ויאבדו מסגולותיהם.

 

הפירות במשל הזה הם, כמובן, המצאות ופריצות דרך מדעיות. האריזה הנכונה היא פטנט. הטיפול הנכון הוא מתן רשיונות בלעדיים לחברות תעשייתיות. המועד הנכון הוא לפני שהמדענים מפרסמים את ממצאיהם. הקוטפים, האורזים והמשווקים הם אנשי חברת "ידע" של מכון ויצמן למדע.

 

האקדמיה, כמו כל גוף ציבורי, נועדה לשרת את הציבור. היא עושה זאת בדרך של יצירת ידע חדש, הרחבה מתמדת של גבול הידע האנושי. אבל מה טעם בהרחבת הידע אם היא אינה מועילה לבני-אדם? כדי להבטיח את האפשרות להפיק תועלת מהרחבת הידע, חייבת האקדמיה להעביר ביעילות את הידע שלה לתעשייה.

 

כמובן, האקדמיה אינה "בית מלאכה" לייצור המצאות או טכנולוגיות. היא מהווה את חוד החנית של ניסיונות המין האנושי להבין את חוקי היקום והטבע. אבל, תוך כדי ניסיונות להבין את העולם נוצרות המצאות העשויות להוביל לפיתוח יישומים מועילים. עלינו מוטלת החובה לשמר את ההמצאות האלה ולהעבירן לתעשייה באופן יעיל. אחד הכלים החשובים ביותר שבאמצעותם אנו יכולים לעשות זאת, הוא הפטנט.

 

פטנט, יש לדעת, אינו אישור לכך שההמצאה מוצלחת. הוא גם אינו הוכחה לכך שההמצאה פועלת כראוי, וגם לא לכך שיש לה ערך כלכלי. פטנט, בסך הכל, מעניק לבעליו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה.

 

כאן, מטבע הדברים, עולה השאלה: מדוע לרשום פטנט? מדוע על האקדמיה להשקיע משאבים לשם כך (רישום פטנט עולה כסף - חברת "ידע" משקיעה כמיליון דולר מדי שנה בתהליכים השונים של רישום פטנטים). ובמיוחד, מדוע עליה להתאמץ כדי לקבל זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בפטנט, בעוד שמטרתה, כאמור, היא לאפשר לציבור ליהנות מההמצאה? מדוע לא לפרסם את ההמצאה שהושגה בכספי ציבור, ולהפוך אותה לנחלת הכלל, כך שכל אחד יוכל לעשות בה שימוש?

 

התשובה לשאלות האלה פשוטה יחסית: כדי שהציבור יוכל להפיק תועלת מההמצאה יש ליישם את ההמצאה ולפתח על בסיסה מוצר כלשהו - תהליך שעלותו גבוהה מאוד.כדי שחברות כלכליות ייאותו להשקיע את המשאבים הנחוצים לשם כך, יש להבטיח להן אפשרות להחזיר את ההשקעה ואף, בעתיד, להרוויח ממכירות המוצר. רישיון בלעדי בפטנט הוא האמצעי שמעניק לחברות הכלכליות - לצד סיכוני הפיתוח - גם הגנה מפני מתחרים, ובכך את הסיכוי להרוויח. בהעדר פטנט, שום חברה כלכלית לא תיכנס להרפתקה של פיתוח מוצר חדש על פי המצאה, חדשנית ומלהיבה ככל שתהיה.

 

דוגמה לכך עשויה לשמש תעשיית התרופות. נניח כי מדעני המכון העלו השערה שמולקולה מסוימת עשויה לעכב התפתחות של מחלה מסוימת. ההשערה נבדקה וזכתה לחיזוק משמעותי במחקר שבוצע בעכברים. התוצאות מלהיבות, אבל כדי שהמולקולה תיבחן גם ביכולתה להאט את התקדמות המחלה בבני אדם, יש לבצע מחקר התאמה מורכב, ואחר כך לבצע שורה של ניסויים קליניים מסובכים ויקרים. מדובר בתהליך שעשוי להימשך עשר שנים בעלות של מאות מיליוני דולרים. מדוע שחברה כלכלית כלשהי תבצע בהתנדבות את המלאכה הזאת, ותשקיע את סכומי העתק הנדרשים לשם כך? הגורם היחיד שיכול לשכנע אותה לעשות זאת הוא רישיון בלעדי ליישום ההמצאה - רישיון שיעניק לה יתרון על פני מתחרותיה בתחום, למספר שנים. אנחנו יכולים להעניק לחברה רישיון כזה רק אם השכלנו לרשום את הפטנט בעוד מועד, קרי: לפני הפרסום המדעי.