הלב

 

 

מדענים ממכון ויצמן למדע ומהמרכז הרפואי על-שם שיבא בתל-השומר זיהו את מיקומה המדויק ואת אופיה של מוטציה גנטית, הגורמת הפרעת קצב לבבית תורשתית המתרחשת בתגובה למאמץ גופני או להתרגשות, הידועה גם בשם PVT) Polmorphic Ventricular Tachycardia) התסמינים השכיחים של מחלה זו, הפוגעת בעיקר בילדים, כוללים הרגשת חולשה פתאומית, סחרחורות, אובדן הכרה, ובמקרים קיצוניים - מוות פתאומי בתגובה למצבי מאמץ או התרגשות. תוצאותיו של מחקר זה תוארו באחרונה במאמר שפורסם בכתב-העת המדעי American Jorunal of Human Genetics . מוטציה שזיהו המדענים, השכיחה מאוד בקרב שבט בדואי מצפון הארץ, גרמה בעבר למותם של תשעה ילדים מבני השבט. "הממצא החדש עשוי לשפר את יכולתם של הרופאים לאתר את המחלה הקטלנית ולטפל בה, וכמו כן יסלול את הדרך להבנה טובה יותר של מחלות לב אחרות", אומרת ד"ר נילי אבידן מהמרכז לחקר גנום האדם על-שם קראון שבמכון ויצמן למדע. "אנחנו סבורים שמוטציות בגן זה יכולות להיות אחראיות להפרעות קצב לבביות אחרות, שהגורמים להן טרם פוענחו".

 

הדוקטורנטית הדס להט, בהנחיית פרופ' מיכאל אלדר וד"ר אילון פרס ממכון הלב ומהמכון הגנטי של המרכז הרפואי על-שם שיבא בתל-השומר, שפעלו יחד עם ד"ר נילי אבידן, ד"ר צביה אולנדר, ד"ר עדנה בן-אשר ופרופ' דורון לנצט מהמרכז לחקר גנום האדם על-שם קראון שבמכון ויצמן למדע, חקרו ומצאו שהמחלה נגרמת כתוצאה ממוטציה בגן המכונה CASQ2) Calsequestrin2), הממלא תפקיד חיוני בתהליך הכיווץ וההרפיה של שריר הלב. המוטציה משבשת את היכולת של החלבון שמקודד בגן CASQ2 לקשור ולשחרר יוני סידן על-פי הצורך (תהליכים אלה ממלאים תפקיד מרכזי בכיווץ והרפיה של רקמת השריר).

 

סיפור המחקר מתחיל בשבט בדואי החי בכפר בגליל העליון. ילדה בת שמונה מבנות הכפר התעלפה בעת מאמץ ואושפזה עקב כך בבית-החולים רמב"ם. שני אחיה סבלו מתופעות דומות, ועוד שניים מילדי המשפחה מתו בעבר בנסיבות דומות. הרופאים המטפלים לא ידעו את הסיבה המדויקת לתסמינים הקליניים האלה. ההנחה היתה כי מדובר בהפרעת קצב לבבית, אולם הרופאים לא ידעו מאיזה סוג. המשפחה הגיעה לפרופ' מיכה אלדר, מנהל מכון הלב במרכז הרפואי על-שם שיבא בתל-השומר, בבקשה לחוות דעת נוספת. בפגישה עמם התברר, כי בכפרם עוד מספר משפחות בעלות היסטוריה רפואית דומה. פרופ' אלדר איבחן את התופעה כמחלת לב נדירה המתבטאת בהפרעות קצב חמורות בלב. בהמשך אותרו שבע משפחות מהשבט, אשר נשלחו לאיבחון קליני מדויק במחלקת קרדיולוגיית ילדים בבית-החולים רמב"ם בחיפה.

 

אבות השבט הם, כנראה, שלושה אחים שהגיעו לגליל עם משפחתם המורחבת לפני כ-200 שנה. בני המשפחה התיישבו בכפר והתפרנסו בעיקר מחקלאות (גידולי שדה). כיום משרתים רבים מהם בצה"ל כגששים בשירות חובה וקבע. בשבט מקובלים מאוד נישואי קרובים. בשבע המשפחות שאותרו מתו באופן פתאומי בעשור האחרון תשעה ילדים בגילאי ארבע עד שבע שנים. ברוב המקרים קדמו למוות אירועי התעלפות או אובדן הכרה פתאומי בתגובה למאמץ או להתרגשות. ההורים לכל הילדים החולים לא הראו סימנים המזכירים את המחלה. עם זאת, קשרי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה נמצאו תמיד בין בני זוג שלהם ילדים חולים.

 

בשלב זה החליטו החוקרים לאתר את הגןואת המוטציה הגורמים לתסמונת. באותו זמן, טרם סיומו של פרויקט גנום האדם, היו ידועים רק כ-40 מתוך 80 הגנים שהיו ממופים באזור שהיה חשוד בקשר למחלה. לפיכך החליטו הדס להט והמנחה שלה, ד"ר אילון פרס, לפנות ולבקש עזרה ממדעני מכון ויצמן למדע.

 

שתי קבוצות החוקרים נכנסו לעובי הקורה, וגילו שילדי השבט הסובלים מ- PVT נושאים גרסה מוטנטית של הגן CASQ2. להפתעתם התברר, שמדובר במוטציה קטנה מאוד: שינוי בנוקליאוטיד אחד בלבד ("אות" אחת בלבד מהצופן הגנטי). שיבוש זה בצופן הגנטי גורם לשינוי ברצף החומצות האמיניות שמרכיבות את החלבון, ולהחלפה של חומצה אמינית אספרטית בחומצה האמינית היסטידין.

 

שינוי יחיד זה משבש את יכולתו של החלבון המקודד בגן CASQ2 לקשור ולשחרר יוני סידן. "חלבון זה, הנושא מטען חשמלי שלילי חזק מאוד, מתפקד למעשה כמעין אברון תוך-תאי והוא מתאפיין ביכולת רבה לקשור ולאחסן יוני סידן", אומרת ד"ר אבידן. "אבל הגרסה המוטנטית של החלבון נושאת מטען חשמלי שלילי קטן יותר. תכונה זו של החלבון המוטנטי עלולה להפריע לו בתהליכי הקשירה והשחרור של יוני הסידן". יכולת נמוכה זו עלולה לשבש את תהליכי הכיווץ וההרפיה של רקמת שריר הלב, תופעה שעלולה לגרום להפרעות בקצב הלב, ולהוביל למוות.

 

במחקר זה השתתפו גם אתגר לוי-ניסנבאום וד"ר בולסלב גולדמן מהמרכז הרפואי על-שם שיבא בתל-השומר, וד"ר אסאד חורי וד"ר אברהם לורבר מהמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. המחקר נתמך על- ידי פרויקט התשתיות של משרד המדע, התרבות והספורט.