דעות חדשות טעמים חדשים

01.06.2001
מימין לשמאל: פרופ' ידין דודאי ודייגו ברגמן. למידה וזיכרון
 
 
איזהו חכם, הלומד מניסיונם של אחרים. אבל חכמים כאלה, לרוע המזל, נדירים למדי בעולמנו. נפוצים יותר הם החכמים הלומדים מניסיונם שלהם. אלא שלמעשה, למידה על-פי ניסיון היא עניין דינמי, המחייב עידכון שוטף של הזיכרון והידע הנרכש, כלומר החלפת ידע ישן בידע חדש בעקבות "תצפיות" ו"ניסיונות" נוכח המציאות המשתנה. פרופ' ידין דודאי ותלמיד המחקר דייגו ברמן, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, גילו באחרונה כיצד פועל מנגנון עידכון הידע במוח. ממצאי מחקרם התפרסמו בכתב העת המדעי "סיינס".
 
נניח שאתם טועמים לראשונה מאכל אקזוטי מסוים, ולאחר מכן אתם חשים בבטנכם. סביר להניח שבפעם הבאה תימנעו מאותו מאכל אקזוטי. במלים אחרות, למדתם שהמאכל הזה גורם לכם תחושה לא טובה. באתר כלשהו במוחכם נאגר מידע הקושר את המאכל האקזוטי לתחושה שחשתם זמן מה לאחר שטעמתם ממנו לראשונה. כאשר אתם נתקלים במאכל הזה שוב, המידע על הקשר הזה "נשלף", מובא לתודעתכם ומזהיר אתכם. זה מה שקורה במוחכם אם אתם חכמים הלומדים מהניסיון.
 
אלא שכידוע, חכמים אינם דבקים בדעותיהם לעד. מדי פעם הם בוחנים את העניינים מחדש ו"מתאמים עמדות" עם המציאות המשתנה. אם נחזור לדוגמת המאכל האקזוטי, הדברים עשויים להתרחש בדרך הבאה: מישהו שאתם בוטחים בו או מחבבים אותו מגיש לכם אותו מאכל אקזוטי ומבקש מכם לנסותו שנית. אתם נעתרים, מנסים, וראה זה פלא: המאכל טעים, ושום תחושה רעה לא באה בעקבותיו.
 

דעתכם תשתנה לחלוטין

בפעם הבאה, סביר להניח שתחששו פחות לפני שתטעמו - בזהירות - מאותו מאכל. אבל אם גם בפעם הזאת תראו כי טוב, הרי שדעתכם, הידע המבוסס על הניסיון שלכם באשר לאותו מאכל תשתנה לחלוטין. במלים אחרות, הקשר הישן בין אותו מאכל אקזוטי לאותה תחושה רעה שוב לא יצוף במוחכם ולא יובא לתודעתכם בכל פעם שמישהו יציע לכם אותו מאכל. למעשה, ההיפך הוא הנכון: בכל פעם שתראו אותו מאכל תיזכרו בטעמו הנפלא ולא תזכרו כלל שאי-אז, בעבר הרחוק, פעם אחת ומקרית בלבד, חשתם ברע לאחר שטעמתם ממנו. כלומר, המוח שלכם התעדכן. הוא מחק את המידע הישן ו"תייק" במקומו מידע חדש, המתאים יותר לחוויות שחוויתם באחרונה.
 
איך תהליך דומה מתרחש בווידיאו-טייפ, אנחנו יודעים. אבל איך הוא מתחולל במוח? פרופ' דודאי וד"ר ברמן גילו, שאותו מנגנון עצמו משרת בתאי העצב במוח את תהליכי הלמידה הראשונית, הלמידה מחדש, וה"הכחדה" של הידע הראשוני, שהיא תנאי ללמידת "עובדות חיים" חדשות באותו תחום. מדובר במנגנון הבנוי במעין "שכבות" המסוגלות לפעול יחד, וגם לחוד.
 
לדוגמה, בתהליך הלמידה הראשונית - שבו נוצר במוח זיכרון ארוך טווח - משתתפות כל שכבות המנגנון: קולטנים מסוג NMDA לנוי-רוטנסמיטר גלוטמט, קולטנים למתווך העצבי (נוירוטרנסמיטר) אצטילכולין, קולטנים בטא- אדרנרגיים למתווך העצבי נוראפינפרין, תהליך תקשורת ביוכימית תוך-תאית שבו משתתפים חלבונים מזרחנים מסוג MAPK, והתנהלות תקינה ויעילה של ייצור חלבונים בתא. מדובר ב"מכונת למידה" גדולה ומורכבת מאוד, המחייבת שיתוף פעולה הדוק ומדויק בין גורמים רבים.
 

ידע ישן, ידע חדש

מה, לעומת זאת, מתחולל במוח בעת שהוא "מתעדכן" ומחליף ידע מבוסס זיכרון בידע חדש מבוסס ניסיון מעודכן? למרבה ההפתעה מתברר, שבתהליך הזה לא משתתף המנגנון כולו, אלא רק ה"ליבה" שלו, כלומר, המרכיבים הבסיסיים ביותר שלו, המסוגלים לפעול גם ללא השתתפותם של כל שאר המרכיבים. ה"ליבה" כוללת רק את הקולטנים הבתא-אדרנרגיים לנוראפינפרין, ואת תהליך הפקת וייצור החלבונים בתא העצב במוח. שניים אלה חשובים הן ללמידה מחדש והן להכחדת הזיכרון, שהיא מרכיב מרכזי בתהליך הלמידה מחדש. ממצאים אלה פותחים לראשונה פתח לאפשרות של שליטה כימית בתהליכי הכחדת הזיכרון. הם מדגישים מצד אחד את יעילותו האבולוציונית של המוח: אותו מנגנון מסוגל לפעול בדרכים שונות, ב"רמות" שונות שלפעולה, ותוך כדי כך לבצע פעולות שונות בתכלית זו מזו. מצד שני, אם תהליך עידכון הידע ושינוי הדעה פשוט ויעיל כל כך, איך זה שאנשים רבים כל כך בעולם מחזיקים בקנאות בדעות קדומות ואינם מוכנים "לעדכן" אותן בשום מחיר?
 
דעות חדשות טעמים חדשים
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם