לא על הלחץ לבדו

01.03.2001
פרופ' מיכל שוורץ. שימוש מפתיע בתרופה ידועה
 
התרופה "קופקסון" לטיפול בחולי טרשת נפוצה, שפותחה במכון ויצמן למדע, עשויה לשמש גם לבלימת תהליך ההתעוורות של חולים בגלאוקומה כרונית. מסקנה מפתיעה זו עולה ממחקר חדשני ומקורי של מדעני המכון. ממצאי סדרת הניסויים שהובילו למסקנה זו מתפרסמים בימים אלה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה למדעים של ארה"ב" (PNAS).
 
גלאוקומה כרונית היא מחלה המתבטאת בהתגברות הלחץ התוך-עיני, דבר שמחבל בעצב הראייה, גורם להתנוונותו ועלול להוביל להתעוורות. מחלה זו, ממנה סובל אחוז אחד מהאוכלוסייה המבוגרת, היא הגורם העיקרי לאובדן כושר הראייה באוכלוסייה זו. התגברות הלחץ התוך-עיני נובעת מפגמים במערכת הניקוז של הנוזל השקוף, התוך עיני, המזין את התאים באיזור הקדמי של העין (איזור זה אינו מכיל כלי דם).
 
המאמצים למציאת טיפול רפואי בסובלים מגלאוקומה, התמקדו במשך שנים רבות בפיתוח דרכים לשיפור מערכות הניקוז ולהפחתת הלחץ התוך-עיני. אולם, במשך הזמן התברר כי בהפחתת הלחץ התוך עיני אין די כדי לבלום את תהליך ההתנוונות של עצב הראייה, כך שהיא אינה מסירה את סכנת ההתעוורות.
 
בנקודה זו נכנסה לתמונה פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, שעוד בעבר הציעה תפיסה חדשה, שלפיה המשך תהליך ההתנוונות של סיבי העצב נובע, כנראה, לא רק כתוצאה מהלחץ, אלא גם כתוצאה מגורמים משניים המתעוררים לפעולה בעקבות החבלה. מדובר בחומרים שממלאים תפקיד חשוב ב"אורח חייו" של העצב הבריא, אבל כשהעצב מתנוון רמתם עולה אל מעבר לרצוי והם הופכים לרעלנים. אחד מהחומרים האלה יכול להיות, למשל, הנוירוטרנסמיטר גלוטמט המופרש מתאי העצב החבולים, והפוגע בתאים שנותרו בריאים.
 
על פי התפיסה הזאת, פיתחה פרופ' שוורץ דרך מקורית לטיפול בתופעה. שיטת פעולה זו מבוססת על הפעלת המערכת החיסונית להגנת העצב מפני חומרים מזיקים שמיוצרים בגוף עצמו ולא "פולשים" אליו מבחוץ. הצעה זו נתקבלה בתחילה בהרמת גבות, בין היתר מכיוון שמשמעותה היא הפעלת המערכת החיסונית כנגד חומר עצמי המשתייך לקבוצת החומרים שהפעלת תגובה חיסונית נגדם גורמת מחלה אוטואימונית. (על פי התפיסה המקובלת, מערכת חיסונית תקינה מזהה ותוקפת רק גורמי מחלות זרים הפולשים אל הגוף מ"העולם החיצון". כאשר המערכת "טועה" ותוקפת חומר השייך והנחוץ לגוף, היא גורמת לגוף נזק. תופעה זו מכונה מחלה של "חיסון עצמי" (אוטואימונית), כגון סוכרת נעורים, זאבת, וטרשת נפוצה).
 
אולם פרופ' שוורץ שפיתחה תפיסה מקורית באשר לתפקידה של המערכת החיסונית בריפוי פגיעות במערכת העצבים המרכזית בכלל ובחוט השדרה בפרט (תפיסה הנבחנת בימים אלה בניסויים קליניים), סבורה כי לתופעת החיסון העצמי עשויים להיות גם כמה תפקידים מועילים בגוף. למשל, סדרת ניסויים שבוצעה במעבדתה של פרופ' שוורץ הראתה כי חיסון באמצעות מקטעים של חלבוני מיילין המשמשים לסיכוך סיבי עצב, עשוי לבלום את תהליך ההתנוונות של עצב ראייה חבול. אבל, השימוש במקטעים חלבוניים (פפטידים) אלה לחיסון בני-אדם נחשב למסוכן יחסית ובלתי רצוי, מכיוון שאחדים מהם (שקשה לדעת בוודאות את זהותם בבני-אדם שונים), הם הגורמים למתקפה של המערכת החיסונית על סיבי העצב, דבר שגורם למחלה האוטואימונית טרשת נפוצה.
 
בחיפוש אחר חומר חיסוני תחליפי, הגיעה פרופ' שוורץ ששיתפה פעולה עם פרופ'ירון כהן ופרופ' מיכאל סלע מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, לתרופה "קופקסון", המשמשת לטיפול בחולי טרשת נפוצה. תרופה זו פותחה במכון ויצמן למדע על ידי ד"ר דבורה טיטלבאום, פרופ' רות ארנון ופרופ' מיכאל סלע. בסדרת מחקרים שביצעו פרופ' מיכל שוורץ, ד"ר אתי יולס ותלמידי המחקר יונתן קיפניס והדס שחורי ממכון ויצמן למדע, המתוארים בימים אלה בכתב העת המדעי PNAS, הראו החוקרים כי חיסון בקופקסון מגן מפני הרעלה של תאי העצב בגלוטמט. בנוסף מדווחים החוקרים על תוצאות דומות שהתקבלו בחולדות שהושרתה בהם מחלת הגלאוקומה. ניסויים אלה בוצעו בשיתוף עם קבוצת חוקרים מחברת התרופות האמריקאית "אלרגן" שפיתחה את המודל המחקרי הזה בחולדות.
 
בסדרת ניסויים בחולדות מודל אלה, בחנו החוקרים את שיעור התמותה של תאי עצב בעין שבה התחוללה מחלת הגלאוקומה. בניתוח תוצאות הניסוי התברר ששיעור התמותה של תאי עצב בחולדות שחוסנו ב"קופקסון" היה כארבעה אחוזים בלבד, בהשוואה לשיעור תמותה של 28% בחולדות שלא חוסנו (החיסון ניתן בהזרקה חד-פעמית). הצלחת סדרת הניסויים בבעלי-חיים תוביל, בקרוב, לתחילתם של ניסויים קליניים (בבני-אדם). החוקרים מקווים שהעובדה שמדובר בחיסון בחומר תרופתי שאושר כבר על ידי המינהל האמריקאי למזון ולתרופות (FDA), תאפשר להתחיל בניסויים האלה בתוך זמן קצר יחסית.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם