הסרטן חזר למוטב

 

 

פיתוח שיטות טיפול ותרופות לחולי סרטן הוא אחד האתגרים הבולטים העומדים בפני מדענים בתחומי היו-רפואה. היום כבר ברור שפגמים גנטיים ממלאים תפקיד מרכזי במנגנונים האחראיים לשינויים התאיים המובילים להתפתחות מחלה סרטנית. לפיכך, ההכרזה על השלמת הטיוטה הראשונה של גנום האדם מסמלת את תחילתו של עידן חדש - שיימשך ככל הנראה שנים רבות. זמן רב ומאמץ מחקרי אדיר יידרשו למסע הארוך שמתחיל בימים אלה בקו הסיום של פרוייקט הגנום, והמוביל אל העתיד, שבו נוכל לתרגם את המידע שהושג בפרויקט הזה לפיתוחן של תרופות חדשות. פרופ' לאו זקס וחברי קבוצת המחקר שלו במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע חוקרים במשך שנים רבות את הגורמים למחלות סרטניות ואת הדרכים האפשריות לבלום אותן. במובנים מסוימים זוהי מעבדה "רגילה" כמו מעבדות רבות הפועלות בחזית המחקר העולמית בתחום זה. אבל במובן אחד זוהי אחת המעבדות המיוחחדות בעולם: ראש קבוצת המחקר, פרופ' זקס, עסק בחקר הסרטן עוד לפני שפוענח מבנה הסליל הכפול של החומר הגנטי, DNA, בשנת 1953. ממרומי חמישים שנות מחקר בתחום הסרטן הוא אחד המדענים היחידים בעולם היכולים להעיד ממקור ראשון על ההתפתחויות המדעיות, מהמחקרים הראשוניים של אמצע המאה הקודמת ועד לתנופת המחקר המאפיינת את הפעילות בתחום זה בראשית האלף השלישי.

 

הנער לאו זקס לא תיאר לעצמו שבגיל שבעים ומשהו ימצא את עצמו במעבדת מחקר, טרוד במרדף אחר גנים פגומים ומרכיבים ביוכימיים חשודים אחרים. הוא נולד בלייפציג, גרמניה. בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עבר עם משפחתו לאנגליה. "חלמתי להקים קיבוץ בארץ ישראל. ובעצם, כמעט עשיתי זאת. במשך שנתיים עבדתי בהכשרה, באנגליה, בחליבת פרות". אומר זקס. לאחר מכן, בעת שהמתין לעלייה, הוא למד בוטניקה חקלאית באוניברסיטת וויילס. רק כעבור זמן הוקרסם מההתפתחויות בתחומי האמבריולוגיה והגנטיקה, והשלים את עבודת הדוקטורט שלו בגנטיקה, בקימברידג'.

 

בשנת 1952 עבר לגור בישראל והצטרף למכון ויצמן למדע. "רציתי לחקור גנטיקה של בעלי חיים ובני אדם, אבל לא היו בעלי חיים. אפילו לא היה בניין לעבוד בו". נתנו לו שולחן עבודה במחלקה לכימיה, והוא החל לבחון את התיאוריה שלפיה מי שפיר, העוטפים את העובר ברחם, מכילים תאים עובריים שיכולים לספק מידע על העובר. בסופו של דבר עלה בידו להוכיח שאפשר להשתמש בתאים האלה לאיבחון תכונות רפואיות שונות של העובר, טרם לידתו. מחקר זה הוביל לפיתוח בדיקות מי השפיר המבוצעות היום דרך שגרה לצורכי איבחון שונים בעוברי אדם.

 

כעבור זמן מה השיג זקס מעבדה משלו, ועלה על דרך המחקר שהובילה אותו עד למחקריו המתקדמים הנוכחיים. "השאלה הייתה מה מפקד על התהליך הנורמלי של התפתחות עוברית והתפתחות רקמות, ומה בדיוק משתבש כאשר תהליכי ההתפתחות מאבדים בקרה, משתוללים בטירוף, ומובילים להתפתחות גידולים סרטניים. אבל כדי להבין מה השתבש, קודם כל יש להבין כיצד פועלים התהליכים הנורמליים", מסביר זקס.

 

זקס התמקד בתאי גזע הדם, הקבוצה הקטנה של תאי מוח עצם שמתחלקים, מתרבים ומפיקים כ-200 מיליארד תאים חדשים מדי יום. במחקר זה הוא פיתח את השיטה הראשונה לגידול, שיבוט והתמיינות של תאי דם מסוגים שונים, בתרביות רקמה במעבדה. השנה הייתה 1963, ותוך שימוש בתהליך הוא גילה וזיהה משפחה של חלבונים שממלאים תפקיד מפתח בתהליכי הבקרה על התפתחות תאי הדם. מדובר בקבוצה של גורמים מעוררים (ציטוקינים) הידועים כיום בשם "גורמים משרי מושבות", ואינטרלוקינים. אחד מהחלבונים בקבוצה זו משמש כיום לטיפול בחולים במגוון רחב של טיפולים רפואיים. חלבון זה מחזק את התגובה החיסונית של תאי דם לבנים הלוחמים נגד זיהומים שונים בחולי סרטן אחרי כימותרפיה או הקרנות. הוא גם מסייע לשיפור ההצלחה של השתלת מוח עצם ותאי דם היקפי, ובטיפול בילדים עם חסר מולד ביכולת לייצר תאי דם יחודיים הקרויים גרנולוציטים.

 

אחד מהישגיו היותר ידועים של זקס הוא המחקר שבו הראה שתאים סרטניים עשויים "להחלים" ולחזור למוטב (כתוצאה מטיפול באחד מהחלבונים שגילה ובחומרים כימיים אחרים). גישה זו, המשלבת טיפול בחומצה רטינואית יחד עם כימותרפיה, היא כיום דרך הטיפול השגרתית לטיפול בסרטן הדם - לוקמיה פרומיילוציטית חדה. לוקמיה זו, באדם, קשורה לשינוי גנטי ספציפי הגורם לכך שתאים לוקמיים אלה המטופלים בחומצה רטינואית יכולים להפוך - בתהליך של התמיינות - לתאים המתנהגים כתאים נורמליים. ממצא זה מוכיח שאפשר למצוא טיפול מתאים לשינוי גנטי ספציפי בסרטן הדם, וייתכן שגם במחלות סרטניות אחרות.

 

מחקריו העכשוויים של פרופ' זקס מכוונים לפיענוח המנגנון הגורם לכך שתאים סרטניים חיים זמן ארוך יותר מתאים נורמליים. פרופ' זקס: "מתברר שבכל אחד מתאי הגוף טמונה 'תוכנה' מיוחדת, שכאשר היא מופעלת, היא מורה לתא להתאבד. 'תוכנה' זו היא אחד ממנגנוני החיים הבסיסיים ביותר, והיא הגורמת לתאים זקנים ופגומים לפנות את מקומם לתאים חדשים ובריאים. אבל כאשר באחד מהגנים האחראיים להפעלת ה'תוכנה' הזאת חלה מוטציה, נבלם התהליך החיוני הזה, ותאים שהגיעה שעתם, או תאים שניזוקו, ממשיכים לחיות ולפעמים אפילו ממשיכים להתרבות. תופעה זו יכולה להוביל להתפתחות גידול סרטני. אנו מחפשים דרך 'להפעיל מחדש' את מנגנון המוות המתוכנת של התאים, ואם נצליח בכך, נוכל להרוג את תאי הסרטן ולצוות לגוף כולו את החיים".

 

פרוייקט גנום האדם העמיד לרשותם של חוקרי הסרטן בכל העולם טכניקות פעולה חדשות. למשל, אם בעבר אפשר היה לעקוב אחר שורשי הסרטן עד לשינויים בכרומוזומים, הרי שעכשיו אנו יכולים לבחון את יחסי הגומלין בין גנים שונים המצויים על כרומוזומים אלה. הטכנולוגיה העכשווית מאפשר גם להשוות את רמות הביטוי של גנים רבים בתאים רגילים ובתאים סרטניים, דבר שמאפשר איבחון מדויק יותר ועשוי גם להוביל לפיתוח דרכי טיפול יעילות יותר במחלות סרטניות הנובעות מפגמים גנטיים שונים. הרפואה החדשה תכלול בוודאי גם ריפוי גנטי - החלפת גנים פגומים בגנים תקינים.

 

מתי יתגשם העתיד הזה? זקס מסרב להתנבא. "הנבואה לא הוכיחה את עצמה בתחום המדע", הוא אומר. "עובדה היא שהתפתחויות ותגליות רבות במדע התחוללות במפיע, מבלי שאיש חזה אותן".