חולי סוכרת סובלים מהפרעות בתהליכי חילוף החומרים הנובעים מתפקוד לקוי של ההורמון אינסולין, האחראי על החדרת חומרי המזון עתירי האנרגיה מזרם הדם אל תוך תאי הגוף. למעשה, קיימות מספר הפרעות כאלה. אחת מהן - הידועה בשם סוכרת מסוג 2 - מתבטאת בהתנגדות של הגוף לפעילותו של האינסולין (כאשר האינסולין עצמו תקין, והוא מצוי בגוף בכמות מספקת). כדי להתגבר על ההפרעה החמורה הזאת מתאמצים מדענים רבים, במקומות שונים בעולם, למצוא תחליף כלשהו שיבצע את פעולת האינסולין מבלי להיתקל בהתנגדות הגוף. מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה התקדמות חשובה בתחום זה, העשויה להוביל בעתיד לפיתוח טיפול רפואי שישפר באורח ניכר את איכות חייהם של חולי סוכרת מסוג 2.
לפני שני עשורים לערך היה פרופ' יורם שכטר, מהמחלקה לכימיה ביולוגית של המכון, אחד מהמדענים שגילו, כי המתכת ונדיום מחקה באופן כמעט מושלם את כל ההשפעות המטבוליות של אינסולין - בתאים וברקמות מבודדות. כאשר ונדיום ניתן לחולדות ולעכברים החולים בסוכרת, הוא מצליח לפצות את מערכות הגוף שלהם על פגמים רבים בחילוף החומרים, ובמיוחד כאלה הקשורים למחסור או לאי-תפקוד תקין של האינסולין.
מאז הגילוי ההוא מנסים מדענים רבים, במקומות שונים בעולם, לפתח דרכים לשימוש בוונדיום לטיפול בחולי סוכרת. לטיפול מסוג זה עשויים להיות כמה יתרונות: ראשית, את הוונדיום- שלא כמו את האינסולין - אין צורך להזריק. אפשר ליטול אותו כגלולות, דרך הפה. שנית, מנגנון הפעולה של הוונדיום שונה במידה רבה מזה של האינסולין, דבר שמאפשר להשתמש בו לטיפול בחולים הסובלים מעמידות לאינסולין (סוג של סוכרת הנובע מהתנגדות של הגוף לפעילותו של האינסולין הטבעי). אבל, לרוע המזל, ניסיונות לפיתוח תרופות המבוססות על מתן ונדיום לחולי סוכרת נתקלו בקשיים הנובעים מהעובדה שוונדיום הוא רעיל כאשר הוא ניתן בכמויות גדולות. במטרה להתגבר על הקושי הזה החל מחקר חדש שנועד לפתח תרכובות שונות המכילות ונדיום, המאפשרות למתכת לפעול את פעולתה החיובית על מערכת חילוף החומרים בגוף, מבלי שיתגלו ויתבטאו תכונותיה הרעילות. אפשרות אחרת היא פיתוח תרכובות ונדיום שאפקטיביות הפעולה שלהן גדולה בהרבה מזו של הוונדיום עצמו, כך שכמויות קטנות של החומר הזה יספיקו לצורך טיפול רפואי בחולי סוכרת, אך לא יהיה בהן די כדי להביא לידי ביטוי את תכונת הרעילות של הוונדיום.
קבוצה של מדענים במכון ויצמן השיגה באחרונה התקדמות חשובה בדרך להשגת המטרה הזאת. חברי קבוצת המחקר, פרופ' יורם שכטר מהמחלקה לכימיה ביולוגית, פרופ' מתי פרידקין מהמחלקה לכימיה אורגנית, ותלמיד המחקר יצחק גולדוסר, בדקו מספר רב מאוד של חומרים, וגילו כי תרכובות של ונדיום עם משפחה אחת של חומרים דמויי חומצות אמיניות אפקטיביות כתחליפי אינסולין פי שלושה ואפילו פי ארבעה בהשוואה לאפקטיביות של הוונדיום עצמו.
במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת המדעי Journal of Biological Chemistry הראו המדענים, שהתרכובות החדשות - הניתנות במינונים נמוכים - יעילות בוויסות רמות הסוכר בחיות מעבדה שבהן הושרתה מחלת הסוכרת. חברת "ידע", העוסקת בקידום יישומים תעשייתיים על בסיס פירות מחקריהם של מדעני המכון, כבר הגישה בקשה לרישום פטנט על משפחת החומרים החדשה. חברת הסטארט-אפ "לפיד פרמצבטיקלס בע"מ", שהוקמה על ידי "ידע" יחד עם קרן הון הסיכון הפרטית פמו"ט, החלה באחרונה לבחון אפשרויות לפיתוח תחליפי אינסולין על בסיס החומרים האלה, לטיפול בבני אדם חולי סוכרת. "לפיד" עוסקת בעיקר בפיתוח מוצרים תרופתיים אחרים על בסיס מחקרים קודמים של הפרופסורים שכטר ופרידקין.