המהגרים

01.03.1999
פרופ' דב ציפורי (מימין) וד"ר צבי לפידות. "סל קליטה" משופר
 
תהליכי הקליטה של תאי גזע מלשד העצם יתבצעו, אולי, בעתיד,ביעילות רבה יותר, הודות לממצאי מחקר של מדענים ממכון ויצמן, שגילו - והפעילו - מנגנון ביוכימי הממלא תפקיד מרכזי בתהליך היקלטותם של התאים המושתלים. ממצאי המחקר, שביצעו ד"ר צבי לפידות וחברי קבוצתו ד"ר אמנון פלד, ד"ר איזבל פטיט וד"ר אורית קולט מהמחלקה לאימונולוגיה, ופרופ' דב ציפורי מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, התפרסם באחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי "סיינס" (מדע). 
 
השתלת תאי גזע מלשד העצם, הדרושה בין היתר לחולי לוקמיה, היא תהליך מורכב שבדרך כלל מבוצע רק כשלא נותרה כל אפשרות אחרת. בשלב הראשון המטופל מקבל עירוי של תאי גזע, האמורים לצאת ממחזור הדם, "להגר", להשתקע בחללי העצם ולהתחיל לתפקד כרקמת לשד עצם תקינה ובריאה. רקמה זו מפיקה מדי יום מאות מיליארדי תאי דם אדומים וכן תאי דם לבנים מסוגים שונים המהווים את המערכת החיסונית של הגוף. הבעיה היא שרק מעט מאוד תאי גזע מושתלים מצליחים "להכות שורש" בחלל העצם. במקרים רבים שיעור ההצלחה אינו עולה על 6%. מדעני מכון ויצמן, שהפעילו את המנגנון שגילו בעכברים, הצליחו להגדיל במידה ניכרת את שיעור הצלחת ההשתלה. 
 
בשלב הראשון ניסו החוקרים להשתיל תאי גזע של בני אדם בריאים בעכברים חסרי מערכת חיסונית )דבר שהיה אמור למנוע את דחיית התאים המושתלים(. אבל, גם במצב האידיאלי הזה גילו החוקרים שרק תאי גזע הנושאים קולטן חלבוני מסוים, הקרוי CXCR4, מצליחים להיקלט בלשד העצם של העכברים. באמצעות הקולטן הזה נקשרו התאים למולקולה של "שליח כימי" הקרוי 1- SDF, המופרש מתאי לשד העצם. ה"שליח" הזה מתפקד, למעשה, כמעין "מורה דרך": הוא מנחה את התאים במסלול מורכב שמתחיל במעבר בין תאי הדופן של כלי הדם, אל מחוץ למחזור הדם, ובהמשך, דרך הרקמות השונות עד לחללי העצם, מקום מושבם של תאי לשד העצם.
 
"גילינו שתאי הגזע פועלים כמו סירות מפרש", אומר ד"ר לפידות. "סירת מפרש תנוע בכוח הרוח רק אם מפרשיה פרושים. באותה מידה, תאי גזע יוכלו לעבור את המסע למקום מושבם החדש רק אם יציגו על קרומיהם את הקולטן CXCR4 ". אבל, לרוע המזל, החוקרים גילו שרק מעט מאוד )כרבע( מתאי הגזע מציגים את הקולטן CXCR4על פני השטח שלהם. עובדה זו מסבירה מדוע רק מעט מאוד מתאי הגזע המושתלים מצליחים להיקלט בגופם של החולים המטופלים בדרך זו. בהמשך טיפלו ד"ר לפידות וצוותו בתאים - טרם השתלתם - באמצעות גורמי גדילה טבעיים של המערכת החיסונית, והצליחו לגרום להופעתם של קולטני CXCR4על פני התאים. בכך עלה בידם להגדיל את שיעור תאי הגזע שהצליחו להיקלט עד ליותר מ-90% מתאי הגזע המושתלים. 
 
בעתיד ייתכן שיהיה אפשר לחזות את ההצלחה של השתלת לשד עצם באמצעות מדידת כמותם היחסית של תאי הגזע בעלי כושר הנדידה, הנושאים את הקולטן CXCR4. ייתכן גם שיהיה אפשר לבחור להשתלה רק את התאים הנושאים את הקולטן הזה, או שאפשר יהיה לטפל בתאים המושתלים ולגרום לכך שרובם יציגו את הקולטן על פני התא. דרכי פעולה אלה עשויות לשפר במידה ניכרת את הצלחת ההשתלה של תאי גזע בלשד העצם. בקרוב ייבחנו האפשרויות האלה בניסויים קליניים. 
 
מחקר זה בוצע בשיתוף עם חוקרים מבית החולים הדסה בירושלים, המרכז הרפואי קפלן ברחובות, המרכז הרפואי סורסקי בתל אביב ומעבדת ג'קסון, שבמיין, ארה"ב.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם