יוזמת החיידק

01.12.1998
ד"ר נעמי בלבן. תסיסה מתמדת של רעיונות מדעים חדשים
 
 
במשך שנים רבות מנסים בני-האדם להתחכם לחיידקים, אך לשווא. בני-האדם אמנם גילו את האנטיביוטיקה, אך החיידקים מיד הגיבו בדרכם, והחלו לפתח יכולת עמידה כנגד החומרים התרופתיים. בתגובה, החלו מדענים רבים בכל העולם לחפש דרכים לפגוע ביכולת האנטי-אנטיביוטית של החיידקים. נכון לעכשיו, מירוץ החימוש ממשיך להתנהל, כשסופו אינו נראה קרוב.
 
דרך מבטיחה לבלימת יכולת ההסתגלות של החיידקים פותחה באחרונה בידי נעמי בלבן, בוגרת מדרשת פיינברג העובדת כיום בארה"ב. בלבן התמקדה בחיידק STAPH, שבכל שנה גורם למותם של 70,000 אנשים בארה"ב בלבד.
 
"כשיוצאים לקרב", אומרת נעמי בלבן, "אפילו כנגד אויב זעיר כחיידק, אסור לשגות ולהמעיט בערכו של האויב. אנחנו נוטים לחשוב שהחיידקים הם יצורים פאסיביים, שהם מסוגלים להגיב לתנאים של צפיפות וחוסר מזון, אך אינם יוזמים פעולות עצמאיות. אבל, מתברר שהמציאות מורכבת יותר".
 
בלבן גילתה שהחיידקים שולחים לפניהם "גששים" בדמות מולקולות של חלבונים הקרויים RAP. ככל שבסביבה מצויים יותר חיידקים, שכל אחד מהם מפריש חלבוני RAP, עולה ריכוזם של חלבוני ה- RAP. כשהריכוז עובר סף מסוים (המעיד על צפיפות אוכלוסייה מסוימת), נקשרות מולקולות של חלבוני RAP לקולטנים ייחודיים המצויים על קרומי החיידקים. ההתקשרות הזאת, של מולקולת חלבון ה- RAP לקולטן, "מודיעה" לחיידק שהסביבה נעשית יותר ויותר צפופה. החיידק, ש"רואה את הנולד", מבקש להרחיב את תחום המחיה שו ומתחיל "לנגוס" ברקמות (האנושיות) הסובבות אותו.
 
בלבן מצאה דרך לנטרל ולבלום את "גששי" ה- RAP, דבר שגורם לחיידקים לחיות ב"גן עדן של שוטים" ולהאמין ש"הכל בסדר" - בעוד הצפיפות גוברת ומלאי המזון מידלדל והולך. החיידקים המרומים אינם תוקפים את הרקמות האנושיות ואינם גורמים דלקות.
 
בלבן, שהגיעה למכון בשנת 1985, הכינה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית ד"ר רחל גולדמן, ובשנת 1991 הוכתרה בתואר דוקטור. לאחר מכן ביצעה מחקר בתר-דוקטוריאלי בהנחיית ריצ'ארד נוביק מאוניברסיטת ניו-יורק, ומאז היא עובדת כמדענית בתחום המיקרוביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. "כתלמידת מחקר במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע", היא אומרת, "למדתי לחשוב ולפעול באופן עצמאי, לא קונבנציונלי. מיומנו הראשון במכון עודדו אותנו להוציא לפועל את רעיונותינו, להחליף רעיונות ודעות ולשאוף לחידושים. אחד הדברים שמייחדים את המכון, מלבד הרב-תחומיות הנדירה שלו, הוא התסיסה המתמדת של רעיונות מדעיים חדשים, שנולדים בו בכל פינה, אפילו בתור לארוחת הצהריים. אין לי ספק כי המכון הכין את חברי ואותי לדרך חיים של חיפוש ויצירה, דבר שללא ספק מתבטא גם בעבודתי הנוכחית".
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם