חשיפה פנימית

חדשות מדע בשפה ידידותית
01.03.1998

שתף

מימין לשמאל: פרופ' אביגדור שרץ ופרופ' יורם סלומון במעבדתם. חומרים "רעילים על תנאי"
 
מדענים במכון ויצמן למדע פיתחו חומרים העשויים לשמש להריסת גידולים סרטניים מוצקים, בטיפול חד-פעמי בקרינת אור. עד כה אפשר היה לטפל בדרך זו רק בגידולים שטוחים ודקים יחסית, כגון גידולים מסוימים של סרטן העור. החומרים החדשים שפיתחו מדעני המכון ייבחנו בקרוב בניסויים קליניים שימומנו וינוהלו על-ידי חברת תרופות רב-לאומית, שהחליטה להשקיע בפיתוח יישומים רפואיים על בסיס התגלית.
 
הטיפול בגידולים סרטניים באמצעות אור, מבוסס על חומרים הנעשים רעילים רק כשהם נחשפים לאור. בשלב הראשון בטיפול מסוג זה מזריקים את החומר ה"רעיל-על-תנאי" למערכת הדם, או ישירות לגידול. לאחר מכן, חושפים באופן מבוקר את הגידול לקרינת אור (באופן ישיר, או באמצעות סיבים אופטיים דקים). כתוצאה מכך, החומר (שקולט את קרינת האור) נעשה רעיל - ומשמיד את תאי הגידול הסרטני. הטיפול מתבצע באזור הגידול בלבד, דבר שמונע השפעות לוואי הנגרמות בדרך כלל כתוצאה מטיפולים בכמותראפיה או בקרינה. ברם, החומרים ה"רעילים-על-תנאי" הקיימים כיום פועלים רק בהשפעת אור נראה ובנוכחות חמצן (שמצוי באיזורים מסוימים בגידול, בכמויות מוגבלות בלבד). לפיכך, עד כה התאימה שיטת הטיפול הזאת לגידולים קטנים, מוקדמים או שטוחים בלבד.
 
בשלב זה נכנסו לתמונה פרופ' יורם סלומון מהמחלקה לבקרה ביולוגית ופרופ' אביגדור שרץ מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע. הם פיתחו סדרה של חומרים "רעילים-על-תנאי" חדשים, היכולים לפעול גם בגידולים סרטניים מוצקים. מדובר בנגזרות שונות של הפיגמנט כלורופיל, שמקורן בחיידקים פוטו-סינתטיים סגולים. חומרים אלה בולעים את קרינת האור גם באורך הגל התת-אדום, שחודר ברקמה לעומק רב יותר מהעומק שאליו חודר האור הנראה, דבר שמאפשר שליטה טובה יותר בהפעלתם. בנוסף לכך, החומרים החדשים פועלים גם ללא נוכחות חמצן. תכונות אלה מעניקות לחומרים החדשים יתרונות חשובים בהשוואה לחומרים הרעילים-על-תנאי הקיימים.
 
פרופ' סלומון ופרופ' שרץ עיצבו מחדש נגזרות של מולקולות כלורופיל שמקורן בחיידקים סגולים, כך שיהיו מסיסות במים. תכונה זו מאפשרת להזריק אותן לזרם הדם (חומרים לא מסיסים עלולים ליצור צברים שיסתמו את כלי הדם). לאחר מכן, מצאו דרך להצמידן לנוגדנים, או למולקולות אחרות, שעשויות לשמש "נווטים" שיובילו אותן בדייקנות לאתרים השונים בגוף, שבהם הן נחוצות. פיתוחים אלה יצרו, למעשה, שורה של חומרים "רעילים-על-תנאי" חדשים, שאפשר יהיה להתאימם - לפי הצורך - לטיפולים רפואיים בכמה דרכים.
 
דרך אחת כזאת, יכולה להתבסס על "שיגור" החומר אל דפנות כלי דם המזינים את הגידול הסרטני. לאחר מכן מאירים את כלי הדם. קרינת האור מעוררת את החומר השובר את כלי הדם, שבלעדיהם הגידול הסרטני אינו יכול להתפתח. כאשר מטפלים בגידולים סרטניים הקרובים לפני השטח של העור, מתבצע הטיפול באמצעות הקרנה ישירה של אור על חלק הגוף המטופל. כדי להעביר את קרינת האור לגידולים עמוקים ובעלי נפח, אפשר להשתמש באנדוסקופ הכולל סיבים אופטיים.
 
הטיפול המוצע מנצל את יכולתן הייחודית של נגזרות הכלורופיל לפעול גם בסביבה נטולת חמצן, המתפתחת לעתים קרובות בשכבות התאים הפנימיות של גידול סרטני בעל נפח גדול. שיטות טיפול אלה, באמצעות נגזרות הכלורופיל, נוסו עד כה בהצלחה, בתרביות תאים ובגידולים בבעלי-חיים. לנוכח תוצאות הניסויים האלה, החליטה חברת תרופות רב-לאומית, שנציגה בישראל הוא ניסו צדיק, להשקיע בפיתוח יישומים רפואיים על בסיס התגלית. במימונה ובניהולה של החברה הזאת יחלו בקרוב במקומות שונים בעולם, ניסויים קליניים, שבהם תיבחן יעילותם של החומרים החדשים בטיפולים בבני-אדם.

שתף