משולחנו של הנשיא

01.03.1998
בימים אלה מסתיימות השנתיים שבהן ויתרו עובדי המכון על חלק משמעותי משכרם, כדי להציל את המכון מהתמוטטות כספית.
 
בראש ובראשונה אני מודה לכל העובדים בשם מועצת המנהלים של המכון, על כל חבריה, ובשם הנהלת המכון. אולם, למעשה, עלי להודות לכל העובדים גם בשם העובדים עצמם. במאמץ משותף, הצלחנו! המכון יצא מן הבוץ ומצבנו עכשיו סביר, אם כי לא מזהיר. השתחררנו מהפחד החודשי שמא לא נוכל לשלם משכורות בזמן, והשתחררנו מהמועקה הפסיכולוגית של עבודה במוסד שמתמוטט מבחינה כספית. אנו יכולים לחזור לתכנון נכון של עבודתנו ולניהול סביר של מעשינו.
 
הסכמת העובדים לוויתור גררה אחריה התנדבות ממשית ויפה של חברי מועצת המנהלים, ותוספת משמעותית של הקצבה ממשלתית. כל שקל נטו שעובד המכון הקריב, תרם בסופו של דבר כשנים-עשר שקלים לתקציב!
 
אני רוצה לציין במיוחד את חברי ועד המדענים בראשות מוטי מילגרום ואת חברי ועד העובדים המנהליים והטכניים בראשות משה ברינגס, על הסכמתם לוויתור על השכר. אני יודע שכאשר נשיא המכון משבח יו"ר ועד, העניין נשמע מוזר. אולם במקרה הזה על אף כל הוויכוחים והחיכוכים שהיו ויהיו בינינו, כולם הבינו שקודם כל יש למנוע את טביעת הספינה ואחר כך אפשר להמשיך ולהתווכח על דברים משניים. תודה לכולם ונקווה שהמכון לא יזדקק בעתיד למהלכים כאלה.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם