זה סרטן, זה לא

 

      

 

פרופ' הדסה דגני, מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון, פיתחה שיטה לא חודרנית להבחנה בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים. כך דיווח - במאמר השער שלו - כתב העת המדעי הבינלאומי היוקרתי "נייצ'ר מדיסין". השיטה עשויה לצמצם את מספרן של בדיקות הביופסיה החודרניות המבוצעות כיום דרך קבע, בכל פעם שמתגלה גידול לא מזוהה, וכן לסייע במעקב אחר יעילותם של טיפולים תרופתיים.

 

השיטה מבוססת על הזרקת חומר ניגוד לזרם הדם של הנבדק, ומעקב אחריו באמצעות מערכת דימות בתהודה מגנטית (MRI). חומר הניגוד חודר לגידול סרטני ומתפזר בו בקצב ובאופן שונה מהדרך שבה הוא חודר ומתפזר בגידול שפיר. מערכת ה- MRI מזהה את ההבדלים האלה, וכך היא מבחינה - באופן בלתי חודרני - בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים. שיטתה החדשה של פרופ' דגני כוללת שיפורים ודרכי מדידה חדשות, המאפשרות קבלת מידע "חד" ומדויק יותר מזה שמתקבל במדידותMRI רגילות.

 

כיום נהוג לבצע בדיקת ביופסיה ברוב המקרים שבהם מתגלה גידול בשד. אבל, רוב הגידולים האלה מתגלים - באמצעות בדיקת הביופסיה - כגידולים שפירים שכמעט אינם מזיקים. שיטתה החדשה והלא חודרנית של פרופ' דגני עשויה להבחין בין הגידולים הסרטניים לגידולים השפירים, מבלי ש-יהיה צורך לבצע בדיקות ביופסיה חודרניות ומכאיבות.

 

השיטה נבחנה והוכחה בניסוי קליני ראשוני (בבני אדם). עתה מתוכנן ניסוי קליני רחב היקף. הצלחת השיטה בניסוי הזה עשויה להביאה, בתוך שנים אחדות, לשימוש רפואי שגרתי. ניסויים אלה מתמקדים בסרטן השד, אך נראה כי השיטה מתאימה ליישום בסוגים נוספים של סרטן.

 

 

 

 

בנוסף להבחנה בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים, השיטה מספקת גם מידע על התפתחותם של כלי דם מיקרוסקופיים באיזור הגידול, דבר שעשוי לסייע בחיזוי קצב התפתחותו של הגידול. יכולת החיזוי נובעת מהעובדה שהתפתחות כלי דם היא תנאי הכרחי להתפתחותם של גידולים סרטניים: כלי הדם משמשים להובלת חמצן ומזון אל תאי הגידול. היעדר דרכי התובלה האלה גורם בהכרח להאטה ואף לבלימת התפתחותו של הגידול. יכולתה של המערכת לבחון גידולים קטנים מאוד מאפשרת לה להקדים במידה ניכרת את איבחון הגידול.

 

השיטה מאפשרת גם מעקב אחר גודל המרווחים הבין-תאיים, דבר שעשוי לסייע בבחינת יעילותם של טיפולים תרופתיים. כך, למשל, הפחתה בצפיפותם של כלי דם והרחבת המרווחים הבין-תאיים (שמשמעותה הפחתה בצפיפות התאים באזור), עשויות להעיד על הצלחתו של טיפול תרופתי בבלימת הגידול.

 

בצוות המחקר השתתפו גם תלמידי המחקר של פרופ' דגני במכון, ורופאים מבתי החולים "הדסה" ו"קפלן".