זהירות נוגדנים בסיבוב

חדשות מדע בשפה ידידותית
01.09.1997

שתף

 
נוגדן הוא מעין "מפתח" שבדרך כלל מתאים ל"מנעול" אחד בלבד. ההתאמה הייחודית הזאת היא אחת מתכונותיה העיקריות של המערכת החיסונית של הגוף, והודות לה הנוגדנים יכולים לזהות, להיצמד ולנטרל מטרות "מסומנות" כמו פולשים זרים, מזהמים וגורמי מחלות שונים. אבל, מתברר שהגוף מייצר גם נוגדנים שמתאימים ומסוגלים להיצמד למגוון גדול של חומרים. כלומר, נוגדן מהסוג הזה מתפקד כמעין "מפתח גנבים" המסוגל לפתוח מנעולים רבים. איזה שימוש יכול הגוף לעשות ב"מפתחות הגנבים" האלה? שאלה זו נחשבת לאחת מהתעלומות הבלתי פתורות של מדעי החיסון. פרופ' מאיר וילצ'ק, דיקן הפקולטה לביופיסיקה-ביוכימיה במכון, הציע באחרונה פתרון אפשרי לתעלומה.
 
פרופ' וילצ'ק ותלמידיו בחנו את החלבונים והפפטידים (שהם חלבונים קצרים), שאליהם נצמדים הנוגדנים הלא-בררניים. להפתעתם גילו ש- 95 אחוזים מהחלבונים והפפטידים האלה מכילים את החומצה האמינית פרולין (שתפוצתה הטבעית קטנה בהרבה). בדיקה נוספת העלתה שמולקולות הפרולין ממוקמות באזורים שבהם השרשרת החלבונית, או הפפטידית, מתעקלת, מבצעת לולאות, או מתחילה להתלפף בסליל.
 
"מכאן", אומר פרופ' וילצ'ק, "שהנוגדנים הלא-בררניים אינם מתייחסים דווקא למבנה הכימי של החלבון או הפפטיד, אלא לכל מקום שבו שרשרות חלבוניות מבצעות 'סיבובים מסוכנים'. במלים אחרות, אלה הם נוגדנים נגד סיבובים, פניות חדות ועיקולים". המדענים משערים כי הנוגדנים הלא-בררניים נועדו לסלק מהגוף חלבונים ופפטידים שסיימו את תפקידם, או "התקלקלו", ועקב כך הם חושפים את מולקולות הפרולין הכלולות בהם. חלבונים ופפטידים פגומים אלה הם גורמים שיש להרחיקם מהגוף, אבל אין צורך לעשות זאת בדחיפות, משום שנזקם אינו גדול כל כך.
 
לפיכך, הנוגדנים הלא-בררניים אינם זקוקים להתאמה מדויקת, שהיתה עלולה לגרום להתקפה של המערכת החיסונית על הגוף (דבר שמשמעותו היא התפתחות מחלה אוטו-אימונית).

שתף