נטיפים וזקיפים

01.09.1997
מערת שורק
 
נטיפי וזקיפי מערת שורק, שליד בית-שמש, אוצרים בתוכם מידע רציף על שיעורי ירידת המשקעים באזורנו במשך 58,000 שנה. כך התברר במחקר שביצע ד"ר אהרון קאופמן מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון, בשיתוף עם ד"ר מירה בר-מתיוס וד"ר אבנר אילון מהמכון הגיאולוגי.
 
החוקרים בחנו את ההרכב האיזוטופי בשכבות השונות של הנטיפים והזקיפים, ועל פי היחס הכמותי ביניהם הסיקו על אופי האקלים ששרר בתקופה שבה נוצרה שכבה זו בנטיף, או בזקיף. איזוטופים הם גרסאות שונות (הנבדלות זו מזו במשקלן) של יסודות כימיים שונים.
 
הבדיקה האיזוטופית הראשונה נועדה לקבוע את גיל השכבה הנבדקת של הזקיף או הנטיף. לצורך זה בחנו החוקרים את הכמות של האיזוטופ אורניום 234 בדוגמה הנבדקת.
 
איזוטופ רדיואקטיבי זה קורן בקצב קבוע והופך לאיזוטופ תוריום 230. לפיכך, דוגמת חומר "זקנה" יותר תכיל יותר תוריום 230 ופחות אורניום 234. מדידת הכמויות המדויקות של שני האיזוטופים האלה מעידה לפיכך על גיל השכבה הנבדקת.
 
לאחר מכן בחנו החוקרים את היחס הכמותי הקיים בדוגמה בין האיזוטופים של הפחמן (פחמן 13 ופחמן 12), וכן בין האיזוטופים של החמצן (חמצן 18 וחמצן 16). היחס הכמותי בין האיזוטופים האלה משתנה לפי כמויות המשקעים, הרכב הצמחייה, והטמפרטורה השוררת באטמוספירה.
 
כך מצאו החוקרים שבתקופת הקרחון האחרונה, שהחלה לפני 58,000 שנים ונסתיימה לפני 17,000 שנים, היה האקלים באזורנו קר, יבש, והתאפיין ברמת אידוי נמוכה, דבר שאיפשר נוכחות מים בסביבה. הצמחייה באזור היתה מעין תערובת בין צמחייה ים-תיכונית לבין צמחייה עשבית האופיינית לאזורים קרים.
 
עם הפשרת הקרחונים השתנה האקלים ונעשה בלתי יציב יחסית, ואילו הצמחייה המעורבת התחלפה בצמחייה ים-תיכונית אופיינית. מצב זה נמשך עד שלפני כ6,000- שנה התייצב האקלים, יחסית, וקיבל את מאפייניו העכשוויים.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם