מפריעים

מיליוני בני אדם בעולם סובלים ממחלת הסוכרת שהסיבות להתחוללותה עדיין אינו ידועות
01.12.1996
הסוכרת מתבטאת בהחלשת יכולתם של תאי הגוף להגיב לההורמון אינסולין, הממלא תפקיד מרכזי בהפיכת הסוכרים לחומרים המשמשים "אוגרי אנרגיה" כגון רב-סוכרים ושומנים. כאשר התהליך הזה אינו מתבצע ביעילות מספקת, לא נוצרים מספיק חומרים עתירי אנרגיה הדרושים לפעילותו של הגוף, ואילו "חומרי הגלם" (הסוכרים) נותרים בדם. במשך שנים רבות מנסים מדענים וחוקרים במקומות שונים בעולם להתחקות אחר הסיבות הגורמות להפחתת יכולתם של תאי הגוף להגיב לאינסולין. פרופ' מנחם רובינשטיין וצוות המחקר שלו מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון, בהשתתפות ד"ר בתיה כהן וד"ר דניאלה נוביק, מציעים עכשיו תשובה אפשרית לתעלומה רבת שנים זו.
 
במחקר שבוצע בתרביות תאים גילו פרופ' רובינשטיין וחברי צוות המחקר שלו שעלייה בכמותו של חלבון מסויים, הקרוי "לפטין", מפריעה לפעילותו התקינה של האינסולין, בדרך שעלולה לגרום להתפתחות מחלת הסוכרת. הלפטין עלה לפני כשנתים לכותרות כאשר חוקרים אמריקאיים הצליחו - באמצעות הזרקת לפטין - להפחית ממשקלם של עכברים שצברו משקל עודף כתוצאה מפגם גנטי. תוצאה זו העלתה תקוות רבות באשר לאפשרות לפתח תרופה בולמת תיאבון ("תרופת הרזייה"), שתתבסס על הלפטין.
 
לנוכח העובדה שבדמם של אנשים שמנים - הנוטים יותר לפתח את מחלת הסוכרת - מצוייה כמות גדולה יחסית של לפטין (הלפטין מיוצר בתאי שומן), ולנוכח ממצאי מחקרו של פרופ' רובינשטיין, נראה שעלייה בכמות הלפטין בדם עשויה להיות אחד הגורמים החשובים להתפתחות המחלה. היבט נוסף של ממצאי המחקר: ייתכן ש"תרופת הרזייה" עתידית שתתבסס על הלפטין עשויה להוות גורם מאיץ להתפתחותה של מחלת הסוכרת.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם