סוכרת, שאלה של תקשורת

01.06.1998
אחד מהתהליכים המובילים להתפתחות מחלת הסוכרת התגלה באחרונה על-ידי פרופ' יחיאל זיק מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע. הסוכרת מתבטאת בהפחתת כמות האינסולין שבדם, או בשיבושים בתהליך שבו הוא משפיע על התאים. אינסולין הוא הורמון שמחדיר את הסוכר הנישא בזרם הדם אל תוך התאים (שבהם מומר הסוכר באנרגיה הדרושה להפעלת הגוף). חולי סוכרת אינם מייצרים בגופם כמות מספקת של אינסולין, או שתהליך השפעתו של האינסולין על תאי גופם השתבש, דבר שפוגע ביכולתו של הגוף להפיק כמות אנרגיה מספקת.
 
תהליך השפעתו של האינסולין על התאים מתחיל כאשר מולקולת הורמון נקשרת לקולטן מתאים המוצג על קרום התא. כתוצאה מההתקשרות הזאת מתחולל תהליך תקשורת ביוכימי רב-שלבי, שמפעיל את מערכת שאיבת הסוכר של התא. פרופ' זיק גילה, שאחד הגורמים להתפתחות סוכרת יכול להיות שינוי בתפקודיהם של חלבונים מסוימים המשתתפים בתהליך התקשורת שבין קולטן האינסולין לבין מערכת שאיבת הסוכר של התא. מדובר בשינוי שמתחיל כאשר החלבון קושר אליו אטום זרחן (בתהליך הקרוי "זירחון"), ומסתיים בנתק בין הקולטן לבין מערכת שאיבת הסוכר.
 
תהליך הזירחון של חלבוני התקשורת האלה מזורז במידה רבה על-ידי ההורמון TNF, המיוצר בתאי שומן.
 
פרופ' זיק סבור שעובדה זו עשויה להוות חלק מהגורמים לכך שסיכוייהם של אנשים שמנים לפתח סוכרת גדולים יחסית. תגלית זו עשויה להוביל - בעתיד - לפיתוח שיטות חדשות לריפוי מחלת הסוכרת. כיום אפשר לטפל רק בתופעות המלוות אותה, טיפולים שחייבים להתבצע באופן שוטף ומתמיד.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם