מידע הוא כח - 5 שאלות לפרופ' יחיעם פריאור

01.06.1997
מידע הוא כח. ואם יש אמת באמירה הנדושה הזאת, הרי שהרבה כוח הופקד בידיו של פרופ' יחיעם פריאות העומד בראש האגף למערכות מידע שהוקם באחרונה במכון. מה הוא מתכוון לעשות בכל הכוח הזה?
 
1. מדוע, בעצם, הוקם האגף למערכות מידע?
השימוש במידע ממוחשב ובמערכות מידע מקוונות - במכון ובעולם כולו - מתפתח בקצב מהיר ביותר. החידושים הקונספטואליים וההתפתחויות הטכנולוגיות רודפים זה את זה, ותוך שנים בודדות נמצא את עצמנו משתמשים במערכות אינטגרטיביות, הכוללות בתוכן את רוב הפונקציות שמופיעות כיום בנפרד במכשירים שונים כגון מחשב, טלפון, טלויזיה, או פקס. גם הפרסום המדעי עובר מהפכה מהירה ביותר. כמה כתבי עת מדעיים מופיעים כבר עכשיו בגרסה אלקטרונית, ונראה שתוך שנים לא רבות, כל הספריות ומאגרי המידע ילבשו צורה חדשה. השילוב בין טכנולוגיות התקשורת והמיחשוב יוצר צורך לניהול משותף של המערכות המתמזגות. האגף החדש אחראי על פעילויות אלה, ויספק את שירותי המיחשוב והתיקשוב הנחוצים לעבודה המדעית.
 
בשלב זה בנוי האגף משלוש מחלקות: מרכז החישובים, מחלקת עיבוד נתונים (המטפלת במערכות הממחושבות בתחום המינהל), ומחלקת מחשבי המעבדה. בעתיד, לפי הצורך והתנאים, ייתכנו שינויים ושילובים נוספים. כמו כן בהקמתו ובניהולו של אתר המכון באינטרנט.
 
2. כיצד ישיפיעו השינויים הטכנולוגיים והאחרים על אופי השירותים שמגיש מרכז החישובים?
מרכז החישובים תיפקד במשך שנים רבות כ"ספק" של כוח חישוב וכמפעיל של מחשבי המעבדה. לנוכח ההתפתחויות, משתנה באחרונה מוקד פעילותו של המרכז, והוא נדרש לספק בעיקר שירותי תקשורת ממוחשבים, או כפי שהם נקראים כיום - שירותי תיקשוב. אין משמעות הדבר שאנחנו מפסיקים להעניק שירותי מיחשוב או לספק כוח חישוב, ואנחנו אפילו מחזקים מאוד את תחום ה- HIGH COMPUTING PERFORMANCE, אבל אין ספק שמרכז הפעילות מוסט בהדרגה על פי הצרכים לכיוון של אספקת שירותי תיקשוב.
 
3. האם אפשר לחזות אילו ענפי מדע יהיו הצרכנים העיקריים של משאבי מיחשוב ותיקשוב בשנים הקרובות?
עד לפני שנים לא רבות, הפיסיקאים והכימאים היו הצרכנים העיקריים של משאבי המיחשוב. בהדרגה, ההבחנה בין תחומי המחקר הופכת לפחות משמעותית, ונוצרות דרישות חדשות מתחומים אשר עד לאחרונה כמעט לא השתמשו במחשבים.
 
כך, למשל, כיום יש שימוש נרחב במידע ממוחשב בתחומים שונים של מדעי החיים, בתחום החדש הקרוי ביואינפורמטיקה, בפרוייקט פיענוח ומיפוי הגנום האנושי, ובפרוייקטים אחרים הקשורים למאגרי מידע על מבנה חלבונים ומולקולות אחרות.
 
4.מה מצב תשתית התקשורת במכון?
התשתית הקיימת מבוססת על סיבים אופטיים, והיא עוברת תהליך מתמיד של שיפורים. בקרוב תושלם הקמת "עמוד השדרה" התקשורתי במכון, המבוסס על פרוטוקול התקשורת המתקדמת ATM, ועם השלמת "עמוד השדרה" הזה יחוברו אליו כל המחשבים העיקריים במכון, וקצב התקשורת הפנימית יואץ ויתוגבר. יחד עם זאת, חשוב לציין שכיום צוואר הבקבוק אינו בתקשורת בתוך המכון ואפילו לא בתקשורת בתוך הארץ, אלא בתקושרת בין הארץ לבין העולם הרחב. קצת התרחבות הרשת אינו עומד בקצב גידול הדרישות, ולצערי בתחום זה איני איש בשורות. קצב גידול הדרישות יימשך, ויש גם לצפות שעם הגידול בשימוש בקווי התקשורת יגדלו גם העלויות הכרוכות בשימוש מוגבר זה.
 
5. האם תוכלו לספק פתרונות מלאים למשתמשים המדעיים והמנהליים במכון?
כדאי שכולנו נתחיל להתרגל לעובדה שבתחומי המיחשוב אין - ולא יהיו - פתרונות מושלמים. תחום התיקשוב הוא כל כך דינמי, וההתפתחויות בו הן כה מהירות, עד שכל ניסיון להדביק את החידושים המתמידים ולספק פתרונות הוא, במידה רבה, מאבק סיזיפי. עלינו להתאמץ ולרוץ מהר, לא כדי להתקדם, אלא אך ורק כדי להימנע מפיגור. בנוסף, המעבר מסביבת מחשב מרכזי לסביבה מבוזרת היה מהפכה משמעותית ביותר, כאשר לכל משתמש החופש המוחלט לבחור את סביבת המיחשוב שלו, אבל יחד עם זאת הוא דורש ומצפה (ובצדק) לקבל עזרה מהגוף המרכזי האחראי למערכות המיחשוב במכון. אנשי האגף ממשיכים ללמוד ולהתעדכן ואני מאוד מקווה שבעתיד הלא רחוק יורגשו בשטח המאמצים הרבים המושקעים על ידי כל אנשי האגף בניסיון המתמיד לשפר את השירות.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם