דרך המלח

01.06.1996
המבנה המרחבי של מולקולת פרדוקסין. מסומן בשחור: האזור המצוי רק בחלבון של החיידק "אוהב המלח"
 
 
בשביל שני מיני חיידקים, לפחות, ים המלח אינו ים המוות כי אם ים החיים. מה מאפשר לחיידקים האלה לחיות בסביבה רוויית מלחים שרוב האורגניזמים בעולם אינם מסוגלים לשרוד בה? נראה שחלק מהתשובה לשאלה הזאת, נובע מתכונות החלבונים שמרכיבים אותם, השונים מהגרסאות של אותם חלבונים שמצויים בחיידקים שחיים בתנאי מליחות רגילים.
 
הבדל חשוב אחד כזה, התגלה באחרונה על ידי צוות חוקרים שמנה את פרופ' יואל זוסמן, ד"ר פליקס פרולוב וד"ר מיכל הראל מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע ברחובות, ואת ד"ר מנחם שוהם. החוקרים גידלו גבישים של החלבון פרדוקסין מהחיידק הלורקולה מריסמורטוי, החי בים המלח. לאחר מכן הקרינו את גביש החלבון בקרינת X ("רנטגן"), ומצאו את המבנה המדוייק של מולקולת החלבון.
 
התברר שבמולקולת החלבון פרדוקסין של החיידק שחי בים המלח, קיים אזור נוסף, שאינו קיים בחלבון פרדוקסין של חיידקים שאינם "אוהבי מלח". אזור זה ושאר פני המולקולה טעונים במטען חשמלי שלילי חזק יחסית, ולכן הם מושכים אל מולקולת החלבון, מולקולות רבות של מים ויונים טעונים במטען חשמלי חיובי. מולקולות המים והיונים החיוביים מקיפים את החלבון במעין שכבת מגן צפופה במיוחד. נראה כי צפיפות "עטיפת המגן" של מולקולת החלבון, קשורה ליכולתו של החיידק לחיות בסביבה הקשוחה וההרסנית של ים המלח.
 
הבנת הגורמים שמאפשרים חיים בסביבה שאינה מסבירה פנים, כמו זו שבים המלח, עשויה ללמד בין היתר על האפשרות לקיים חיים בתנאים סביבתיים קשים, כמו אלה שאולי ייווצרו בכדור הארץ בעתיד, וכמו אלה שעשויים להתקיים בכוכבי לכת אחרים ובמושבות חלל.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם