הכל כתוב בטבעות שבגזעי העצים

 

מה הקשר בין רוחבן של טבעות בגזעי עצי אורן בישראל לבין התחממות חלקים מסויימים של פני האוקיינוס השקט? ד"ר דן יקיר מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן למדע מצא שיש קשר בין התופעות האלה. תגליתו זו עשויה לסייע בחיזוי מדוייק יותר של כמויות משקעים באזורנו, דבר שיש לו השפעה מכרעת גם על שיעורי היבולים החקלאיים.

 

בכל שלוש עד שבע שנים, בקרבת חג המולד, מתחוללות באזורים שונים בעולם תופעות מזג אוויר חריגות במיוחד: שטפונות, היעלמות דגה, בצורות קשות, סופות, ועוד. כל אלה קשורים להתחממות חלקים מפני של האוקיינוס השקט באזור קו המשווה - תופעה שמכונה "אל ניניו" ("אל ניניו" בספרדית, משמעו "הילד", שהוא ישו הנוצרי, שאת הולדתו חוגגים בחג המולד).

 

אירועים אלה גורמים סבל רב לאוכלוסיות גדולות מאוד, ומעבר לזה, הם גם גורמים נזקים כבדים מאוד לכלכלתן של הארצות שבהן מתחוללים האירועים. הבנת תופעת ה"אל ניניו" ומחזוריותה המשתנה, ובמיוחד הבנת הקשר שבין התופעה הזאת לתופעות אקלימיות מקומיות, עשויה לסייע בחיזוי האירועים ובהיערכות כלכלית מתאימה לקראתם.

 

עכשיו מתברר ש"אל ניניו" קשור גם לכמויות המשקעים היורדים בישראל. ממצא מפתיע זה עולה ממחקר שביצע באחרונה צוות מחקר בראשותו של ד"ר דן יקיר ממכון ויצמן למדע. בצוות השתתפו גם פרופ' א. זנגוויל מהמכון לחקר הנגב בשדה בוקר והעמית הבתר-דוקטוריאלי לב ידון.

 

החוקרים מצאו שבין השנים 1975 - 1995 קיימת התאמה רבה בין שנים שבהן התחולל "אל ניניו" לבין ירידת כמויות גדולות מהממוצע של משקעים בישראל. התאמה נוספת נמצאה בין שנות "אל ניניו" לבין היווצרות של טבעות רחבות בגזעיהם של עצי אורן בישראל. מצד אחד עשויים הממצאים האלה לאפשר מעקב אחר שנות ה"אל ניניו" בעבר. מצד שני הם עשויים לאפשר - באמצעות מודלים מתמטיים החוזים את התחוללות ה"אל ניניו" - חיזוי של שיעורי ירידת המשקעים ושל היבולים החקלאיים השונים.

 

כיצד משפיעה תופעה אקלימית רחוקה כל כך, המתחוללת באוקיינוס השקט, על שיעורי המשקעים בישראל? החוקרים שביקשו לענות על השאלה הזאת הסתייעו בהדמיות לוויינים וביצעו בדיקות איזוטופיות שונות במי הגשמים (בדיקות כאלה עשויות להעיד על מקורם של מי המשקעים).

 

המסקנה העולה מהבדיקות האלה היא, שבשנת "אל ניניו" קיים תיאום בין שינויים בזרימה האטמוספרית מעל אפריקה המשוונית (המאפשרים לעננים גבוהים לנוע מאזור אפריקה המשוונית צפונה), לבין שינויים בזרימה האטמוספרית מעל לאגן הים התיכון (דבר שמאפשר לעננים ה"אפריקאיים" לחדור לאזורנו).